ביום 7/9/2020 הגיש ח"כ ינון אזולאי הצעה לתיקון חוק חוזה הביטוח וחוק הפיקוח על
הביטוח באופן שיוסף לחוק חוזה הביטוח סעיף חדש 54א שיחייב יידוע המבוטחים מראש בדבר
ביטוח כפל בביטוחי בריאות. להלן נוסח
התיקון המוצע:
"חובת
יידוע בדבר כפל ביטוח 54א. (א) מבטח לא יבטח אדם
בביטוח נוסף על ביטוח קודם שבו הוא מבוטח בשל אותו סיכון, לתקופות
חופפות (להלן – ביטוח כפל) אלא לאחר שקיבל הסכמתו המפורשת לכך; השר
יקבע הוראות לעניין אופן ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין בירור קיומו של
ביטוח כפל.
(ב) לעניין סעיף זה, "ביטוח" – ביטוח תאונה מחלה או נכות, או
תוכנית לשירותי בריאות נוספים לפי סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי
התשנ"ד–1994."
תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) 2.
בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981 –
(1) בסעיף 92א(א) אחרי "(2א)" יבוא "או
54א";
(2) בתוספת השלישית, אחרי פרט (1)
יבוא:
"(1א) ביטח אדם בביטוח כפל
בניגוד להוראות סעיף 54א לחוק חוזה הביטוח".
מתוך דברי ההסבר להצעת החוק:
"על
פי נתוני רשות התחרות, כפי שפורסמו בטיוטה להערות הציבור ל"מחקר שוק
ביטוחי בריאות: דו"ח ביניים", נכון לסוף 2018 ההוצאה על ביטוחי בריאות
הפרטיים שמכרו חברות הביטוח עמדה על כ-13 מיליארד שקל בשנה. הוצאה
שנתית זו משקפת הוצאה חודשית של 400 שקל למשק בית ממוצע בישראל שהם
כ-4,800 שקל בשנה למשק בית. בעשור שבין 2008 ל-2018 גדלה ההוצאה הכוללת
על ביטוחי בריאות פרטיים בכ-138% ובמונחי הוצאה למשק בית מדובר בגידול
של כ-92% בתקופה זו (יטבת בס וחגי גרין, טיוטה להערות הציבור ל"מחקר
שוק ביטוחי בריאות: דו"ח ביניים", עמ' 4, 14.6.2020). עוד הם מפרטים כי
בשנת 2012 היו בישראל כ-3 מיליון אנשים שהחזיקו בביטוח בריאות פרטי
שכלל לכל הפחות אחד מששת הכיסויים שהמחקר התמקד בהם, ומספר זה צמח
לכ-3.9 מיליון מבוטחים באמצע שנת 2018 – גידול של כ-30% במספר המבוטחים
בשוק במהלך תקופת המחקר (שם, עמ' 9).
...
נראה
כי כפל ביטוחי זה הוא הכפל הביטוחי הכי נפוץ, זאת, על פי נתוני הסקר
החברתי של הלמ"ס לשנת 2017, המובאים במחקר והמלמדים כי כ-42% מבעלי
השב"ן מחזיקים גם בביטוחי בריאות פרטיים, כשכמעט כל מי שמחזיק בביטוח
פרטי גם מחזיק בשב"ן.
כך או
כך, ביחס לכפל ביטוחי לגבי פוליסות
ביטוחי הבריאות
של חברות הביטוח מוצאת רשות התחרות כי "כ-34% מהמבוטחים בשוק החזיקו
בביטוח יתר בלפחות אחד מהכיסויים שבבעלותם במהלך תקופת המחקר" כאשר
"משך ההחזקה הממוצע בביטוח יתר (על פני כל הכיסויים) עמד על תקופה של
כשלוש שנים". "
