היום :

ביטוח - דף הבית I

טיפ השבוע I

צרו קשר I

עו"ד פגי שרון לנשיאות אידא

היועצת קטיה שורצמן

פתרונות ניהול סיכונים לחברות יזמים, קבלנים ויועצים.

בעלת ותק של 35 שנה בענף הביטוח הכללי, מתמחה בניהול סיכונים, מתן הרצאות הדרכה, ייעוץ לאתרי אינטרנט, פיתוח פוליסות, חו"ד מומחה, ניהול תביעות ועוד.

• היועצת קטיה שורצמן

• יועץ  ניהול סיכונים בביטוח כללי

• הקמה וניהול  אתרי ביטוח

• ניהול תביעות ביטוח

   

  כל התייעצות כרוכה בתשלום!

 לאתר היועצת

הרשמה לטיפים מהאתר

 קבלו את הטיפ השבועי,  לתיבת הדוא"ל שלכם - ללא תשלום

הכנס העולמי הקרוב של אידא יתקיים בריו, ברזיל בין ה11- 13 באוקטובר ובכנס זה יבחר הנשיא החדש של ארגון אידא העולמי. עו"ד פגי שרון, נשיאת אידא ישראל, המשמשת כיום כסגן נשיא ארגון אידא העולמי, מועמדת לתפקיד הנשיאה, כך נודע במפגש אידא ישראל האחרון שנערך ביום שני ה 30/7/2018 בבית כלל שברמת החייל שהוקדש לנושא מעמדו של הצד השלישי בביטוחי רכב חובה ורכוש לאור הוראות חוק חוזה הביטוח, הפסיקה העדכנית והגישות השונות של המשפטנים בנדון. הדיון התמקד בתחולה של סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח על תביעות לתגמולי ביטוח של צד ג' בביטוח חובה ובביטוח רכב רכוש.

המרצה הראשון היה עו"ד עומר חרל"פ מלווה בעו"ד עמיקם חרל"פ שנשא הרצה כריזמטית ומבריקה על אודות שתי הגישות השונות לגבי תחולת סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח (מרמה בתביעת תגמולים) על תביעות פלת"ד נושא שהוא מעורר מחלוקת ועמד על אבחנה בין זכות המבוטח לבין זכותו של הצד השלישי הנפגע כאשר שניהם מרמים את חברת הביטוח. האם יש להעדיף רמאי אחד (הצד השלישי) על פני הרמאי השני (המבוטח) שאל לאורך הרצאתו עומר חרל"פ. מקור המחלוקת הו בהוראות חוק הפלת"ד שאינו כולל כל סייג שהוא לגבי רמאות של מי מהתובעים לפי לעומת סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח הקובע שיש לשלול את הפיצויים במקרה של מרמה בתביעת ביטוח. וזאת גם לאור ההוראה סעיף 73 לחוק חוזה הביטוח לפיה נקבע, כי הוראות החוק יחולו כשאין בפקודת ביטוח רכב מנועי או בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון. הרצאה זו עוררה עניין רב גם בשל העובדה שאין עדיין הכרעה של בית המשפט העליון באותו עניין.

ההרצאה השניה היתה של עו”ד אתי עטייה, ממשרד עו”ד עטייה-כץ, שייצגה את חברת שלמה, בתיק רע"א  1219/18 שי פרץ נ' שלמה ביטוח  ואח' שניתן ביום 18/6/2018  בנושא זכותו של הצד השלישי בתביעת ביטוח אחריות כאשר לאחר שכבר קרה מקרה הביטוח ולצד השלישי כבר קמה זכות לתביעה נגד המבוטח, המבוטח מסר למבטחת מידע שיקרי בכוונת מרמה ואף הודה בכך בפני בית המשפט. מסתבר, כי מדובר במרמה לגבי מצב השכרות של המבוטח כאשר בפועל גם אם היה אומר אמת הדבר לא היה משפיע על הכיסוי הביטוחי בשל היעדר חריג באותו עניין.

במאמר מוסגר אציין, את דעתי, כי חבל שלא נדון בבית המשפט הפגיעה במבוטח ובצד השלישי בשל הפרת חובת ההסבר והוידוא של חריגי וסייגי הביטוח החלה הן על חברת הביטוח והן על הסוכן. שניהם אחראים למתן הסבר למבוטח לגבי חריגי הפוליסה  המוטל עליהם על פי דין וכך גם וידוא, כי המבוטח הבין את ההסבר. הואיל וידיעה נכונה של חריגי הפוליסה היתה מונעת את הרמייה המיותרת ואת ההתדיינות והיתה מותירה את הכיסוי הביטוח גם למבוטח וגם לצד השלישי שפעל בתום לב.

בדיון שהתקיים בעליון, השופט יצחק עמית, היה בדעת מיעוט, וטען, כי הצד השלישי שפעל בתום לב זכאי לפיצוי מהסיבה שהמבוטח רימה את המבטח לאחר שמקרה הביטוח כבר התרחש ולנפגע כבר קמה הזכות לתגמולי הביטוח. במקרה הנדון לפי דעת הרוב של שופטי העליון דוד מינץ ויעל וילנר נשלל הפיצוי מהצד השלישי בשל המרמה של המבוטח.

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright