.
סוכן
הביטוח הבכיר,
ארז זמיר, הפנה את תשומת ליבי לתיקון
מס' 5 תשפ"ד-2024 לחוק הטיס, תשע"א-2011 שכולל בין היתר עדכון ההגדרה של "כלי
טיס", ממנה עולה, כי רחפן אינו מוגדר ככלי טיס על פי החוק.
עניין זה
חשוב ביותר לאור קיומו של חריג מפורש לעניין "כלי טיס" כרכוש מבוטח לפי פוליסות
לביטוח דירה בישראל וכן בפוליסות לביטוח עסקים ולביטוח אחריות חוקית.
ראו גם:
ביטוח אחריות חוקית בגין רחפנים
לפי
הפוליסות הקיימות בישראל אין הגדרה שהיא למונח "כלי טיס". הווה אומר ההגדרה על פי
חוק כלי טיס, אינה מחייבת באופן אוטומטי את חברות הביטוח ככל שהגדרה זו שונה מהגדרת
המונח במילונים שונים. בחלק מהמילונים ההגדרה מתייחסת למטוס או מסוק או כלי תחבורה
אווירי. מאידך גיסא בוויקיפדיה ניתן למצוא
הגדרה של כתב"ם שהוא למעשה כלי טיס בלתי מאויש.
בהיעדר
הגדרה ברורה לעניין רחפנים בפוליסות הביטוח. חברות הביטוח נוטות לפרש את המונח
באופן השולל כיסוי במקרה של נזק לרחפן בדירת מגורים או בבית עסק ונוטות לדחות
תביעות בגין אחריות בשל הפעלה של רחפן.
בפועל
קיימים גם סוגים שונים של רחפנים (או כלי רחיפה לפי חוק הטיס). לפי החוק הותקנו:
תקנות הטיס (הפעלת טיסן), תשפ"ד-2024 ותקנות הטיס (הפעלת מערכת כטב"ם קטן),
תשפ"ד-2024. כך שלא ניתן לטעון שחוק הטיס אינו מתייחס לטיסנים או לרחפנים בכלל.
לפני התיקון לחוק כתבתי כאן, כי
הביטוח המקובל אינו כולל כיסויי רחפנים ומשום כך יש צורך
בכיסוי ביטוחי מיוחד.
בעקבות
התיקון לחוק, נפתחת למבוטחים דלת גדולה להציג טענה לפיה רחפן אינו נכלל בהגדרה של
כלי טיס ולהסתמך על ההגדרה המתוקנת לפי החוק:
""כלי
טיס" – כלי או מיתקן שביכולתו להיתמך באטמוספרה מתגובות האוויר שאינן תגובות האוויר
במגעו עם פני כדור הארץ, למעט כלי רחיפה ולמעט כלי או מיתקן אחר שקבע השר לפי סעיף
168(א)(8);
...
"כלי
רחיפה" – כל אחד מאלה:
(1)
גילשון אוויר (Hang-glider)
– מיתקן לא ממונע הכולל כנף הנתונה במסגרת קשיחה או העוטפת מסגרת קשיחה, שהמראתו
יכולה להתבצע בלא כוח נוסף על כוחו של המפעיל ואשר המפעיל רתום אליו באמצעות ריתמה;
(2)
גילשון אוויר עם מנוע עזר (Powered
Hang-glider)
– גילשון אוויר שמחובר אליו מנוע עזר או שמפעילו נושא על גופו מנוע עזר ואשר טיסתו
אינה תלויה באופן בלעדי במנוע;
(3)
מצנח רחף (Paraglider)
– מיתקן לא ממונה הכולל כנף גמישה שצורתה נקבעת באמצעות לחץ אוויר הנכנס דרך פתחים
מיוחדים בקדמת הכנף, שהמראתו יכולה להתבצע בלא כוח נוסף על כוחו של המפעיל, המפעיל
רתום אליו באמצעות ריתמה והמיתקן נשלט באמצעות מיתרי ניהוג;
(4)
מצנח רחף עם מנוע עזר (Powered
Paraglider)
– מצנח רחף שמחובר אליו מיתקן עם מנוע עזר או שמפעילו נושא על גופו מנוע עזר ואשר
טיסתו אינה תלויה באופן בלעדי במנוע;
(5)
מצנח ממונע (Powered Parachute)
– מיתקן הכולל מנוע, כן נסע ומושב לכל מרחף, שמחוברת אליו כנף גמישה וטיסתו תלויה
באופן בלעדי במנוע;
(6)
טיסן ממונע נהוג רדיו שאינו מאויש, כפי שקבע השר, המשמש או המיועד לשמש למטרות פנאי
או ספורט;
(7) כלי
או מיתקן אחר שקבע השר לפי סעיף 93(ג);"
הסתמכות
על האמור בהגדרה החדשה יחסית בחוק עשויה להיתקל בטיעוני נגד בלתי מבוטלים של חברת
הביטוח לעניין כוונת הצדדים במועד ההתקשרות הראשונה לביטוח. כלומר אם הביטוח נערך
לראשונה בשנים שלפני התיקון לחוק (למשל 2023 או לפני כן) הרי שהמבוטח לא התכוון
לכלול רחפנים בביטוח בשל הסייג שהיה קיים בפוליסה באותה תקופה ולא ניתן היה לפרש
אותו (או כמעט לא ניתן היה לפרש אותו) כך שאינו חל לגבי רחפנים.
ככל
שמדובר על נזק בהיקפים גדולים חברות הביטוח נוטות להציג לפעמים בבית המשפט גם את
המגבלות שיש להן בחוזי ביטוח משנה לעניין כלי טיס.
לסיכום
אחד
הטיפים ככל שמדובר על ביטוח רכוש ואחריות של כלים קטנים לכלול אותם בהערכת הרכוש
המבוטח שנערכת באמצעות מעריך התכולה מטעם חברת הביטוח ולבקש מחברת הביטוח לכלול
בביטוח האחריות החוקית של הדירה או של בית העסק לבטח אחריות בגין כלי הטיס הקטנים,
אם כי לא ניתן להבטיח לקבל הסכמה בכל מקרה של בקשה כזו מחברת הביטוח.
בנוסף, טוב יהיה לו
הפיקוח על הביטוח יגבש הגדרה מחייבת למונח "כלי טיס"
שתחול
במידת האפשר על כל פוליסות הביטוח שכוללות מונח
זה.
13/4/24
