לאור המצב המחריד של תאונות הדרכים במדינת ישראל בשנת 2024,
מצאתי לנכון להביא לפרסום כתבה ישנה מחודש נובמבר 1993 שראתה אור בביטאון "ביטוח
בישראל" הסוקרת כנס בטיחות בדרכים שנערך בביתו של נשיא המדינה דאז,
עזר ויצמן.
31
שנים ועדיין מדממים בכביש
31 שנים חלפו ואזרחי ישראל עדיים מדממים בכביש.
באותה תקופה דובר על כ 20 אלף
הרוגים מיום קום המדינה, ועד חודש מאי 2024 הגענו לכדי יותר מ 33 אלף הרוגים...
רבים מבין
המשתתפים באותו יום הבטיחות כבר אינם איתנו, אבל הסיפורים ותובנות עדיין אקטואליים
וניתן ללמוד מהם מעט.
המאזן
השנתי באותה תקופה עמד על 490 הרוגים לשנה - לעומת
358 הרוגים בשנת 2023
. ו351 בשנת 2022
מצגת הרלב"ד
ההערכה לגבי שנת 2024 עומדת על יותר מ-450 הרוגים עליה של
כ-18%.
באירופה
ירד
ממוצע ההרוגים בתאונות
בכ-10%
ב-28
באוקטובר 1993 נערך בבית נשיא המדינה, עזר ויצמן, יום בטיחות בדרכים בחסות
המועצה הלאומית למניעת תאונות דרכים (כיום הרלב"ד).
בעלון
מיוחד שחולק למוזמנים צוין, כי נשיא המדינה רואה במניעת הקטל בדרכים את אחד היעדים
החשובים והראשונים במעלה. לאור הפעילות המשותפת הוחלט לפנות לחברי כנסת שיפעלו איש
איש באזורו כדי להוות חוט מקשר בין המועצה הלאומית למניעת תאונות דרכים לבין חברי
הכנסת.
עשרות חברי
כנסת נענו ליזמה ובכמה אזורים החלה כבר פעילות משותפת. האירוע בבית הנשא נערך
כניסיון לגבש תוכנית מקפת לביעור נגע התאונות. בתום הכנס חולקו צעודות הוקרה
למתנדבים המצטיינים של המועצה למניעת תאונות דרכים.
בדברי
הפתיחה נאמר, כי באותה תקופה נהרגו בכבישי הארץ יותר אנשים מאשר בכל מלחמות ישראל.
מסתבר, כי נושא תאונות הדרכים אינו זוכה
לכיסוי תקשורתי ראוי, להבדיל מאירוע חבלני שמעורר באופן מיידי תשומת לב ציבורית.
הסיבה לכך היא שאירוע חבלני הוא קל לסיקור ואילו תאונת דרכים אינה מהווה נושא
מעניין מבחינה חדשותית.
באותה
תקופה דובר על ממוצע יומי של 1.5 הרוגים ביום והנשיא אמר שעל הציבור להתנער
מהאדישות ועל התקשורת לנקוט באותה עמדה של חרדה כאילו מדובר בביטחון לאומי.
לכתבה
המלאה:
יום הבטיחות בבית הנשיא וייצמן
האנקדוטה
היא שביקשתי מעזר ויצמן להצטלם איתו לצורך הכתבה והוא שאל לשמו של כתב העת בעבורו
אני כותבת. אמרתי לו: "ביטוח בישראל". ואז הוא אמר לי את הרפליקה האישית היחידה
ששמעתי ממנו בחיי: "מיידלע, אני לא מצטלם לעיתון מסחרי".
בתאונות דרכים יש מנוצחים בלבד
הרצאת
נשיא המדינה עזר ויצמן:
בנושא תאונות הדרכים נאמרו כבר כל הדברים. למרות שבעיית המלחמה בתאונות דרכים אינה
אופיינית למדינת ישראל בלבד, אלא שמדובר בבעיה עולמית, וכמובן שחשוב וטוב ללמוד
מאומות העולם, הרי שבסופו של דבר, עלינו לעזור לעצמנו. הנשיא השווה את נושא המלחמה
בתאונות דרכים לנושא הלחימה ואמר, כי כפי שלמדנו איך לעשות מחמה כאשר בתחילת הדרך
היה עלינו ללמוד את אומנות הלחימה מאומות העולם, הרי שבסופו של של דבר מצאנו את
הדרכים בעצמנו. את הדרכים המיוחדות לנו, כי הבעיה היתה מיוחדת למדינת ישראל.אופייה
של מדינה מהווה בבואה לאופיו של העם היושב בה. לפיכך קצין איטלקי לא יכול לפקד על
גדוד צרפתי, ולהיפך. אולם ההבדל הגדול בין צבא לבין מניעות תאונות דרכים הוא
שבמלחמה יש מנצחים ובתאונות דרכים יש מנוצחים בלבד.
הנשיא
ויצמן, סיפר בזמנו לאורחים מחו"ל על רוח הלחימה של החייל הישראלי. מדוע החייל
הישראלי נחם כל כך טוב. הנשיא המליץ לאורחיו לראות כיצד נוהגים בכבישי ישראל...
הנהיגה
בכבישים היא לפעמים קרב אחד מתמיד. רק בשבוע באחרון נפלו 18 קורבנות בתאונות דרכים
מספר דומה לכל החללים בפעילות צבאית מחודש ינואר. אמנם אין מקום להשוות בטחון
לתאונות דרכים אולם בכל זאת אי אפשר להתעלם מהעובדות כאשר המדובר בחיי אדם.
השאלה הגדולה כיצד משפיעים על נהגים לשנות התנהגותם?
הנשיא סיפר
שהיתה לו הזדמנות להישפט כעבריין תנועה, כאשר בהיותו בן 17 דהר על אופנוע מפתח
תקווה ללוד בסוף שנת 1941.
הנשיא סיפר
שהוא "עף" במהירות של 90 קמ"ש, נתפס על ידי שוטר בריטי והועמד למשפט ראשון בחייו
בפני שוטר בריטי. השופט הטיל עליו קנס בסך 40 גרוש והבטיח לספר לאבא.. והנשיא אמר
שהוא אינו יודע מה הפחיד אותו יותר, תשלום הקנס או גילוי המעשה לאביו.
הבעיה כיום
היא נהגים עייפים, נהגים במצב בריאותי לא טוב, נהגים צעירים. איך מתגברים על הביעה?
הפתרון צריך להיות הדרכה מתאימה והשקעה בלימודים. יכול להיות שהטלוויזיה לא לא
מקדישה מקדישה מספיק זמן שידור. כדאי לחשוב להכניס את הטלוויזיה הואיל ויש לה אפקט
גדול יותר מהרדיו. לדעת הנשיא חשוב שיהיה נושא מוצג. לראות דם אש ותמרות עשן.
יש מה
לעשות. כמו למשל לערוך לנהגים בדיקות רפואיות בתכיפות גדולה יותר. לערוך בדיקות
אלכוהול לנוער. צריך לחשוב על פעילות יותר גדולה של הממשלה לאורך הדרכים. אולי צריך
להגיד, מלחמה תאונות דרכים תחילה? כביש חיפה תל אביב הוא כביש סואן ומפותל אולי
רצוי לגייס למצבע 50 ניידות על הכביש, אולי את כל הניידות שישי. צריך לחשוב על
נוכחות יותר גדולה וברורה של משטרה בכבישים. צריך לבדוק מהי משמעות תגבור ציר אחד
בודד אולי צריך להפעיל 4 הליקופטרים ולא אחד. אולי יש לגבש תוכנית תוכנית ריאלית
מגובה בתקציב מטעם ממשלת ישראל מאחד ונושא תאונות הדרכים בישראל מקבל ממדים של אסון
ציבורי.
אחרי נשיא
המדינה דיבר יו"ר הכנסת דאז,
שבח וייס. יו"ר הכנסת סיפר על ניסיונו
האישי לאחר פציעה קשה בתאונת דרכים בשנת 1965 על מסע הייסורים שעבר ומשפחתו עברה
אתו. דרך הסטטיסטיקה לא רואים את הכאב, אמר. כאשר תהליך השיקום אינו נגמר לעולם.
הרב הראשי
לישראל,
הרב ישראל מאיר לאו דיבר על שלושת
הגורמים לתואנות דרכים: הרכב הכביש והאדם. הרב לאו ראה באדם את הגורם הראשון במעלה
לאחריות. הרב ציין כי אפשר שאיננו זהירים מספיק במתן רישיונות נהיגה ובין מקבלי
הרישיונות יש נהגים שעדיים אינם כשירים לנהוג. מוטב לאבד רגע בחיים מאשר לאבד את
החיים ברגע. אמר הרב.
ישראל קיסר שר התחבורה - אמר שהוא
רואה במאבק בתאונות דרכים משימה לאומית. הוא דיבר גם על תאונות מתרבות של הולכי רגל
ילדים וקשישים. שר התחבורה דיבר על השקעה של 2 מיליארד שקל בכבישים במשל 3 עד 4
שנים כולל הארה של 250 צמתים שאינם מוארים. קיסר ציין, כי 85% מהתאונות נגרמות בגלל
"הגורם האנושי". וסיבה לכך היא שאין לנו תרבות נהיגה.
השופט דב לוין, יו"ר המועצה הלאומית
למניעת תאונות דרכים - דיבר על כ 700 אלף פצועים מיום קום המדינה בנוסף ל כ
20 אלף הרוגים. המאזן השנתי עמד על כ 490 הרוגים ו 4,800 פצועים קשה. השופט דיבר גם
על גורם המשמעת (כלומר היעדר המשמעת* כתורם להתרחשותן של תאונות דרכים.
ח"כ צחי הנגבי, יו"ר וועדת
הכלכלה דיבר על הפסד שנתי של 700 מיליון דולר בשנה בשל תאונות הדרכים. וועדת הכלכלה
גיבשה מספר הצעות למלחמה בתאונות דרכים לגביה אין מחלוקת בים האופוזיציה לבין
הקואליציה. הנגבי דיבר על אבזרי בטיחות ברכב והקצאת משאבים למלחמה בתאונות דרכים
לרבות לחינוך ולהסברה.
רם לוין,
מנכ"ל משרד החינוך והתרבות דיבר על חינוך כבר מהגיל הרך. כל שהילדים ילמדו את
ההורים. לוין הציג תוכנית של משרד החינוך בעלות של 54 מיליוני שקלים שתוקדש בין
השאר לתלמידי תיכון ותכלול שעה שבועית לכיתות י"א במימון המנהל לבטיחות בדרכים.
ילמדו 75 מורות חיילות ומשרד החינוך הכשיר 50 מורים עולים ו600 רכזי בטיחות בדרכים.
רכז אחד לבל בית ספר.
רפי פלד, מפכ"ל המשטרה - רפי פלד דיבר
על מאין מגיפה של החברה המודרנית. לדעתו ניתן להצליח במערכה וציין, כי חגורות
הבטיחות הפחיתו את החומרה של הפציעות וההיפגעות בתאונות דרכים. גם לדעתו הגורם
האנושי הוא הגורם המרכזי. גם הוא דיבר על הצורך בפעולות חינוך הדרכה והסברה. כ 1500
אנשים פעילים באותה תקופה בנושא מניעת תאונות הדרכים שזה מספר גדול מבחינת מצבת כח
האדם במשטרה אבל אינו עונה לצרכים בשטח. הוקמה יחידת התנועה הארצית הוכפל והושלש
מספר האוכפים בכבישים בין עירוניים ואכן נרשמה ירידה במספר ההרוגים.
אלוף יורם יאיר, ראש אכ"א צהל -
לדבריו צה"ל מהווה את ההוכחה שאפשר להילחם בהצלחה בתאונות דרכים. בעשר השנים שבין
1982 לבין 1992 ירד מספר התאונות בצה"ל עם נפגעים ב 50%!
אלוף יאיר
דיבר על אווירה שנוצרה בצה"ל כאשר כל מפקד צריך לבחון את עצמו כמה עבירות תנועה
נעשו וכמה תאונות נעשו והדבר יוצר אווירה של זהירות בצה"ל.
21/6/2024
