היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

עתירות בביטוח רכב חובה

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

אין להעתיק את המדריכים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר

 

 

 

 


 

שתי עתירות לבג"צ בנושא ביטוח רכב חובה

מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים

 

 

 

ביטוח חובה

 

עו"ד אילן קנרעו"ד אילן קנר, הגיש ביום 22/8/2012 שתי עתירות לבג"צ בעניין ביטוח רכב חובה. עתירה אחת עוסקת בנושא ההשתתפות העצמית והעתירה השניה ענייניה נושא ההשתתפות העצמית וחובת הגילוי לפי הפוליסה התקנית לביטוח רכב חובה.

 

העתירה הראשונה הוגשה בשמו של דורון חי, איש מכירות, אשר נפגע כאשר רכב על אופנוע השייך למעביד אשר ערך את ביטוח החובה. הפוליסה לביטוח חובה כוללת השתתפות עצמית בסך 18,000₪, דבר אשר אפשר למעביד להוזיל את עלות ביטוח החובה אשר נערך על שימוש של הנפגע בלבד אשר נקבע כנהג יחיד ברכב. הנפגע היה מודע אומנם לקיומה של ההשתתפות העצמית בביטוח הרכב אך לא יכול היה בפועל לפעול לביטולה הואיל והוא היה מעוניין לשמור על "שקט תעשייתי" על מנת שלא לפגוע במעמדו במקום העבודה.

 

העתירה הוגשה כנגד  כנסת ישראל,  שר האוצר, המפקח על הביטוח ושר המשפטים למתן צו על תנאי המורה לנתבעים לבוא ולנמק מדוע לא יבוטל נושא ההשתתפות העצמית בביטוח ביטוח חובה.

 

העתירה כוללת 31 עמודים והיא מתייחסת, בין היתר, להשלכותיו של תיקון 17 לפקודה לביטוח רכב מנועי (בנושא ההשתתפות עצמית) אשר לפי האמור בעתירה מעודד נהיגה ללא ביטוח חובה לעומת נהיגה עם ביטוח חובה הכולל השתתפות עצמית והיחס שבים התיקון לבין חוק הפלת"ד, הפגיעה התחוקתית בזכות הקניין ושאלה אם החוק הולם את ערכי מדינת ישראל, שאלת המידתיות וההתאמה למטרות אשר לשמן נחקק החוק ונושאים נוספים.

 

העתירה השניה היא נגד שר האוצר למתן צו על תנאי, אשר יורה לו לבוא ולנמק מדוע  לא יבוטל  נושא חובת הגילוי והפרתה לפי הפוליסה התקנית לביטוח רכב חובה. העתירה הוגשה בשם ורדה באסטאקאר וענת סמוליאנסקי.

 

עתירה זו עוסקת בין היתר בסתירה שבין האמור בפוליסה התקנית לביטוח רכב חובה בעניין חובת הגילוי לבין האמור בעניין זה בחוק חוזה הביטוח כאשר נטען, כי לדעתם של העותרים, סמכותו של שר האוצר בסעיף 38 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח לקבוע הו"ראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם" אינה מסמיכה אותו ליצור הסדרים ראשוניים ,בודאי שאינה מסמיכה אותו לקבוע הוראות העומדות בסתירה לחוק חוזה הביטוח.

 

העתירה דנה, בין היתר, בעובדה, כי ביטוח חובה לרכב מחויב עפ"י חוק והוא אינו ביטוח וולנטרי ועל כן, המבוטח זכאי לכך שבמקרה של תאונה, ישולם פיצוי לכל נוסעי הרכב, להולכי הרגל שנפגעו על ידיו ולנהג הרכב .לדעת העותרים הפיצוי המשולם לנפגעים אמור להיות לפי מלא גבולות שנקבעו על ידי חוק הפלת"ד כאשר כל גריעה מזכות זו טעונה הסמכה מפורשת בחוק הפלת"ד ואין לפרש את סעיף 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), כאילו יש בו כדי להסמיך את שר האוצר לקבוע הסדר ראשוני העומד בסתירה לפקודת הביטוח ולחוק הפלת"ד.

 

מתוך העתירה:

 

"סנקציה שממוקמת בשלב הפיצוי,  הרבה פחות מידתית וראויה מסנקציה שתוטל על בעל הפוליסה בשלב החיתום. כלומר: ההוראה היתה הרבה יותר מידתית, לו קבעה כי על מבוטח שלא השיב תשובה מלאה וכנה יוטלו עלויות ביטוח גבוהות יותר בעת חידוש הפוליסה.

 

הסנקציה בגין אי גילוי מסתכמת (בשלב ניסיוני זה של המשיב ב 20,000- ₪),  ומתלווה להפחתה של קרוב ל 30,000- בדמי ההשתתפות העצמית. כלומר  מחוקק המשנה מבקש לחסל על הסף תביעות ששוויין עד  50,000₪.  מדובר ביותר ממחצית מהתביעות בגין נזקי גוף הנובעים מתאונות דרכים,  והכל בעצם - על מנת להגן על רווחיהן של חברות הביטוח הפרטיות..."

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright