אחת הסוגיות המעניינות שהגיעה לשולחני בתחילת 2025 עוסקת בנושא קיזוז המע"מ, או יותר נכון חיוב בתשלום רכיב המע"מ על ידי צד שלישי שרכבו מתוקן במוסך הסדר של חברת ביטוח, וזאת כאשר הצד השלישי הוא עוסק מורשה.

 

התסכול של הצד השלישי (הפרטים שמורים במערכת) נובע מכך שחברת הביטוח כאשר הציעה לו את אפשרות התיקון של הרכב שנפגע במוסך הסדר של חברת הביטוח כאשר המוסך מעמיד לרשותו רכב חליפי עד להשלמת התיקון לא אמרה לו וחצי דבר על האפשרות שיידרש להמציא למוסך ההסדר תעודת עוסק מורשה.

 

בימים מאותגרים מבחינה כלכלית כפי שאנו חווים כיום עם הגיוס המסיבי למילואים, הרי שניתן למצוא לא מעט עוסקים מורשים שאין להם אפשרות לקזז את גורם המע"מ בשל מיעוט או היעדר הכנסות.

 

יותר מכך כאשר מדובר על אפשרות לניכוי מע"מ בשל תחזוקה של הרכב, הרי שאפשרות הזיכוי במע"מ אינה עומדת על 100%.

 

ברכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון אם רוב השימוש ברכב הוא לעסק ניתן לקזז 2/3 מסכום המע"מ, ואם רוב השימוש ברכב הוא למטרות פרטיות, ניתן לקזז רק 1/4 מסכום המע"מ .

 

כלומר, בכל מקרה, נדרש הצד השלישי להמציא אישור מרואה חשבון מטעמו לגבי מידת זכאותו להחזר מע"מ בהתאם למידת השימוש ברכב שנפגע.

 

אכן לפי הוראות הביטוח לרכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון זכאי המבטח לקזז מע"מ מתשלום למבוטחים שזכאים לקיזוז מע"מ סעיף 27.ט' בהוראות:  "תגמולי ביטוח לא יכללו מס ערך מוסף לזכאי בניכוי מס תשומות".

 

מדובר על סעיף כללי שחל על כל פרקי הפוליסה כך שניתן להבין לכאורה, כאילו הסעיף חל גם לגבי הצד השלישי. אולם אם נבחון מקרוב את מעמדו של הצד השלישי, שאינו מבוטח לפי הפוליסה, ותיקון הרכב שנעשה על ידי חברת הביטוח מהווה תשלם תגמולי ביטוח למבוטח ולא לצד השלישי, כך שזכות הקיזוז של המע"מ מצדו של המוסך או חברת הביטוח היא כלפי מי שמקבל את תגמולי הביטוח, כלומר המבוטח.

 

להזכירכם שקיימת הכרעה עקרונית של הפיקוח על הביטוח משנת 2015 לפיה אין לקזז את סכום המע"מ גם למי שלא תיקן את הרכב.

 

הכרעת הפיקוח מבוססת על פסיקת העליון בעניין בע"א 1772/99 זכריה זלוצין ו-67 אח' נגד דיור לעולה בע"מ לפיה יש לזכות דיירים במלוא מס ערך מוסף לגבי כל תיקון שבגינו ייפסק פיצוי.

 

מעניין לראות את המועדים. האפשרות לניכוי המע"מ מתגמולי הביטוח בהוראות לביטוח רכב הוקנה בתיקון משנת 2012 אולם ההכרעה העקרונית של הפיקוח ניתנה לאחר תיקון התקנה בשנת 2015.

 

על פני הדברים נראה, שיש צורך להגדיר בהוראות הפיקוח את נושא האפשרות או היעדר האפשרות לקיזוז מע"מ בתביעות צד ג' ולקבוע אם הקיזוז יהיה מהמבוטח או מהצד השלישי ככל שיקבע שאכן קיימת אפשרות לקזז. חשוב גם במקרה הנדון לחייב את חברת הביטוח בתשלום ההוצאות של המבוטח או הצד השלישי כפי שייקבע לרואה החשבון בעבור הכנת המסך לחברת הביטוח או למוסך ההסדר.

 

בכל הנודע למגמה של המחוקק כלפי הצד השלישי בביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון, חשוב לראות, כי למרות שסעיף 68 בחוק חוזה הביטוח מאפשר למבטח לטעון כלפי הצד השלישי כל טענה שהוא יכול לטעון כלפי המבוטח, הרי שבכל נוגע להשתתפות העצמית, לפי ההוראות, סעיף 23 (ג) בהוראות, המבטח לא ינכה את סכום ההשתתפות העצמית מהסכומים המשולמים לצד השלישי, דבר שמעיד, לדעתי, על הכוונה להקל ככל הניתן על הצד השלישי בכל הקשור לתשלום ההשתתפות העצמית וכך נראה, לי לנכון להקל על הצד השלישי בהמשך הדרך בכל הקשור בסוגיית המע"מ.

 

אציין עוד שבניסוח ההוראות והפוליסות שמהוות תנאי מינימום הגורם הדומיננטי והמקצועי שפועל מול הפיקוח על הביטוח הם נציגי חברות הביטוח, כאשר המבוטחים עצמם אינם מיוצגים על ידי גורם מקצועי ובלתי תלוי שמתמקד בהגנה על זכויותיהם של המבוטחים.

 

19/2/24