אחת
השאלות שמפונות אלי לא פעם היא בעניין הצורך או אי הצורך של
ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה
בחברת בניה. שאלה זו מקבלת משנה חשיבות בתקופה שבה רווחי
הקבלנים אינם בשיא (בלשון המעטה) כאשר הנטייה הטבעית היא לחסוך
בעלויות עד כמה שניתן ובכלל זה בעלויות הביטוח.
מענה לשאלה זו ניתן לאחרונה ע"י שופטת העליון
רות רונן בעניין
רע"א 38862-07-25 רעי משעל ואח' נ' לונגשין קונסטרקשן גרופ
קו., אל טי די ואח'.
השופטת רות רונן, דחתה את הערעור על בקשת הנתבעים שהם
דירקטורים בחברת בניה יזמית לקבל את הערעור על החלטת המחוזי שדחה את בקשתם למחוק על
הסף תביעה שהוגשה כנגדם ע"י חברה ששימשה כקבלן ראשי בפרויקט.
מתוך פרוטוקול ההחלטה של העליון:
"בפסיקה אכן נקבע לא אחת כי הפרת חוזה על ידי חברה עלולה
לאפשר – במקרים המתאימים – גם הטלת אחריות אישית על האורגן הפועל בשמה ואשר אחראי
להפרה – אם הלה פעל בחוסר תום לב. בהקשר זה הובהר, כי "להטלת חבות אישית על המנהל
אין די להיווכח כי נורמת תום-הלב – המכתיבה רמת התנהגות אובייקטיבית – הופרה, אלא
יש להראות כי על המנהל רובץ אשם אישי (סובייקטיבי) למעשים או מחדלים שיש בהם משום
ביצוע עוולה או הפרת חובה חוקית" ...
משכך, הטענות העובדתיות שנטענו נגד המבקשים בכתב התביעה אכן
עשויות בנסיבות מסוימות, ואף אם תחת אמות מידה מחמירות להוכחתן, להקים עילת תביעה
אישית נגד המבקשים.
משאלה פני הדברים ומבלי לטעת מסמרות, לא מצאתי כי בשלב מקדמי
זה, בטרם נערך כל בירור עובדתי – ניתן לקבוע שאין ולוּ סיכוי דחוק כי תביעתה של
לונגשין תתקבל. משכך, אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא כי בשלב הנוכחי יש לדחות
את בקשת המבקשים לסילוק התביעה נגדם על הסף."
רצוי לשים לב לחוק
החברות המאפשר שיפוי או ביטוח למנהל בחברה במקרה של תביעה בגין
הפרת חובת אמונים כלפי החברה, כאשר נושא המשרה פעל בתום לב והיה לו יסוד סביר להניח
שהפעולה לא תפגע בטובת החברה.