טענה לתיאור לא נכון
וגוגל מפות
לא מעט
תביעות
נדחות על ידי חברות הביטוח בטענה של תיאור בלתי נכון של נשוא הביטוח כגון מטרת
השימוש במבנה, סוג הבניה, תוספות חריגות למבנה ועוד.
חברות הביטוח יכולות למצוא את עצמן נדרשות להתמודד עם טענה
לפיה הן יכלו לדעת בנקל וללא עלות את המצב האמיתי, לו היו טורחות לעשות שימוש
ביישום החינמי "גוגל
מפות" באותם מקרים בהם השימוש ביישום היה מאפשר למבטח לראות את
המבנה המבוטח כפי שהוא במציאות במקום לטעון שקיבל לביטוח חתול בשק ולטעון להפרה של
חובת הגילוי במקרה של נזק לאחר שגבה מהמבוטח את דמי הביטוח מבלי לבדוק את הסיכון.
ראו למשל את
רחוב הירקון בתל אביב בגוגל מפות.
סעיף 8 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, מונע מחברות הביטוח
להסתמך על הפרה (שלא בכוונת מרמה) של חובת הגילוי כאשר היה על חברת הביטוח לדעת את
המצב לאמיתו בשעת כריתת החוזה. כלומר, שימוש בכלי החינמי היה מאפשר לחברת הביטוח
לבדוק את המצב לפני ההתקשרות בביטוח.
וזו לשון סעיף 8 לחוק חוזה הביטוח:
"המבטח אינו זכאי לתרופות האמורות בסעיף 7 בכל אחת מאלה, אלא
אם התשובה שלא היתה מלאה וכנה ניתנה בכוונת מרמה:
(1)הוא ידע או היה עליו לדעת את המצב לאמיתו בשעת כריתת
החוזה" (ההדגשה שלי ק.ש.).
היישום
של גוגל מראה את המועד שבו נעשה הצילום. התמונות אינן תמיד מעודכנות, אבל בהחלט
ניתן למצוא לא מעט מקרים בהם שימוש בתוכנה יכול לשפוך אור על מצב הנכס המוצע
לביטוח או לפחות להניע את חתם הביטוח לשאול שאלות או לשלוח סוקר לפני ההתקשרות
בביטוח.
לקבלת מענה (בתשלום סמלי) לשאלה
הפרטית שלכם
