.
תעשיית החלל העולמית חווה גידול מואץ בעשורים האחרונים, עם
כניסת שחקנים פרטיים לצד סוכנויות ממשלתיות, גידול במספר הלוויינים והמשימות,
והשקעות עצומות בתשתיות ותפעול. עם עליית הסיכונים הטכנולוגיים, הפיננסיים
והמשפטיים, תחום ביטוח החלל הפך לחיוני עבור חברות, ממשלות וספקי שירותים.
מהו ביטוח חלל?
ביטוח חלל כולל מגוון פוליסות שנועדו להגן על נכסים ומשימות
הקשורות לפעילות בחלל, בעיקר:
שיגור הלוויין
פריסת הלוויין והכנסתו למסלול
תפעול הלוויין לאורך חייו המסחרי
אחריות לצד שלישי בגין נזקים שגורם לוויין
הביטוח נועד לכסות סיכונים ייחודיים: תקלות טכניות, כשלים
בשיגור, אובדן תקשורת, התנגשות עם גרוטאות חלל ועוד.
סוגי ביטוח חלל עיקריים
ביטוח שיגור (Launch
Insurance) - מכסה את הסיכונים בעת השיגור ועד להפרדת הלוויין ממשגר החלל.
ביטוח מסלול (In-Orbit
Insurance) - מכסה תקלות בלוויין או באביזריו לאחר שהתייצב במסלול, לאורך כל חייו
הפעילים (10–15 שנה לרוב).
ביטוח אחריות לצד
שלישי (Third-Party Liability) - מכסה נזקים שעלולים להיגרם לצדדים שלישיים כתוצאה
מנפילת חלקי לווין או גרימת נזק ללוויינים אחרים.
Pre-Launch
Coverage - מכסה נזקים לציוד ולוויין בשלבי הבנייה, ההרכבה או התחבורה לאתר השיגור.
מצב שוק ביטוח החלל העולמי
הביטוח לחלל הוא
תחום מתמחה במיוחד, שבו משתתפות מספר מצומצם של חברות ביטוח, סינדיקטים ו-Brokers
בינלאומיים כגון:
Lloyd’s of London ,
A XA XL ,
Swiss Re , Munich Re, Hiscox וכמובן
AON שמבטח את
דרור 1.
השוק העולמי מתאפיין באתגרים, מדובר על תחזית סיכון קשה כאשר
לכל לוויין יש תצורה שונה, מה שמקשה על ניתוח סיכון.
מספר קטן של תביעות – אך כל תביעה היא בסכום גבוה: כל תביעה
יכולה להסתכם בעשרות ואף מאות מיליוני דולרים.
מגבלות רגולציה: חוקי אחריות וחלל בינלאומיים משפיעים על
הפוליסות.
רגולציה ואחריות בינלאומית
על פי אמנת החלל החיצון (1967), מדינות אחראיות לנזקי
פעילויות חלל המתבצעות מטעמה, גם אם מדובר בגוף פרטי. לכן, מדינות רבות מחייבות
גופים מסחריים לרכוש ביטוח צד שלישי.
לדוגמה, בארה"ב, גוף
כמו SpaceX מחויב לרכוש ביטוח לנזקי צד שלישי עד סכום מסוים.
ביטוח חלל בישראל
בישראל, תחום החלל נמצא תחת אחריות משרד החדשנות, המדע
והטכנולוגיה, וסוכנות החלל הישראלית. אף שישראל היא מדינה קטנה, היא בעלת יכולות
מתקדמות בבניית לוויינים (תעשייה אווירית, רפאל, אל-אופ ועוד).
תחום ביטוח החלל בישראל אינו מפותח כשוק עצמאי, אלא נעשה
לרוב באמצעות סוכנויות בינלאומיות הפועלות דרך מבטחי משנה בחו"ל. עם זאת, קיימת
מעורבות ממשלתית בתמיכה במשימות עתירות סיכון, לדוגמה בלוויינים צבאיים או בתכניות
עם ערך אסטרטגי למדינה.
אתגרים עכשוויים
גרוטאות חלל: כמות הולכת וגדלה של פסולת בחלל מגדילה את
הסיכון להתנגשות.
קונסטלציות לוויינים
קטנים (כמו Starlink): מקשות על חישוב סיכון מדויק.
ביטוח חלל למיקרולוויינים: גידול בשוק אך בעיות כדאיות
כלכלית לבטח לוויינים זולים.
אי ודאות רגולטורית: במיוחד במדינות מתפתחות או בשווקים
חדשים.
חדשנות ועתיד התחום
מודלים פרמטריים: ביטוח לפי מדדים פיזיקליים (למשל קרינה או
סטייה במסלול) – מהיר וקל לפיצוי.
ביטוח עצמי
(Captives): גופים גדולים מקימים חברת ביטוח פנימית לניהול הסיכון.
בינה מלאכותית לניתוח סיכון: שימוש בדאטה מהחלל עצמו כדי
לחזות תקלות.
שיתופי פעולה בינלאומיים: פיתוח מודלים סטנדרטיים
לקונסטלציות לוויינים ולחלליות רב-שימושיות.
סיכום
תחום ביטוח החלל מגלם שילוב בין טכנולוגיה, סיכונים
גבוהים, רגולציה בינלאומית ותחזיות כלכליות מורכבות. ככל שתעשיית החלל ממשיכה לצמוח
– כך גם הצורך במודלים ביטוחיים חדשניים יגדל. בישראל ובעולם, הפתרונות הביטוחיים
יידרשו להתאים עצמם למציאות של פעילות חלל צפופה, מסחרית ומורכבת – תוך שמירה על
יציבות פיננסית ואחריות גלובלית.
13/7/25
