.

הקדמה: המהפכה הדיגיטלית והחשש מהצל שלה

 

בינה מלאכותית (AI) חודרת בשנים האחרונות לכל תחומי חיינו – ממנועי חיפוש ושירותי בריאות ועד מערכות חיזוי מזג האוויר ותעשיית הבידור. תחום הביטוח, המושתת על עיבוד כמויות עצומות של נתונים והערכת סיכונים, הוא קרקע פורייה במיוחד לאימוץ טכנולוגיות AI. חברות הביטוח כבר עושות שימוש במודלים חכמים לזיהוי הונאות, קביעת פרמיות ואף הכרעה בתביעות.

 

אולם לצד ההזדמנויות, השימוש בבינה מלאכותית בתחום זה מעורר שאלות אתיות, משפטיות וחברתיות עמוקות: האם ניתן להסתמך על אלגוריתם כ"מחליט אחרון" בתביעה של מבוטח? מה קורה כאשר מערכת חכמה דוחה תביעה – והמבוטח אפילו לא יודע מדוע? כיצד ניתן למנוע אפליה סמויה, או שימוש לרעה בנתונים רגישים?

 

כדי להתמודד עם האתגרים הללו, נדרש חוק מקיף לאסדרת השימוש בבינה מלאכותית בביטוח – חוק שיגן על המבוטחים, יבטיח שקיפות והוגנות, וימנע פגיעה בזכויות אדם.

 

פרק ראשון: למה בכלל צריך חקיקה ייעודית?

 

1. מורכבות הטכנולוגיה וחוסר השקיפות

מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית – ובייחוד רשתות נוירונים עמוקות – פועלים במבנה "קופסה שחורה". כלומר, גם המתכנתים עצמם מתקשים להסביר במדויק כיצד האלגוריתם הגיע להחלטה מסוימת. כאשר החלטה כזו משפיעה על כספי פיצויים או על אישור תביעה רפואית, חוסר השקיפות הופך לבעיה קריטית.

 

2. פוטנציאל לאפליה והטיה

אם נתוני האימון של האלגוריתם מוטים (למשל, משקפים אפליה היסטורית כלפי קבוצות מסוימות), המערכת עלולה לשמר ואף להעצים את ההטיה. דוגמה: אם בעבר מבוטחים מאזור מסוים קיבלו שיעורי תביעה נמוכים יותר מסיבות חברתיות־כלכליות, האלגוריתם עלול "ללמוד" שהאזור הזה הוא "בסיכון גבוה" ולייקר את הפרמיה לתושביו – בלי קשר למציאות הנוכחית.

 

3. פערי כוחות ומידע

חברות ביטוח מחזיקות במשאבים טכנולוגיים, משפטיים וכלכליים אדירים, בעוד שהמבוטח הבודד ניצב מולה כמעט חסר אונים. כאשר החלטה על דחיית תביעה מתקבלת על ידי מערכת אוטומטית, ללא אפשרות ערעור אנושי, הפער הזה גדל עוד יותר.

 

פרק שני: עקרונות מרכזיים בחוק המוצע

 

1. שקיפות והסבר ההחלטות

כל החלטה של מערכת AI בענייני ביטוח – ובפרט החלטות שליליות – תחייב הסבר ברור, בשפה פשוטה, על מהות השיקולים שהובילו לה. המבוטח זכאי לדעת אילו נתונים שימשו, כיצד נותחו, ומהי מידת הוודאות של המערכת.

 

2. איסור דחיית תביעה על סמך AI בלבד

 

החוק צריך לקבוע באופן חד־משמעי: החלטה לדחות תביעת ביטוח לא תתקבל על סמך עיבוד בינה מלאכותית בלבד. תמיד יידרש גורם אנושי מוסמך שיבחן את המקרה, יוודא שההחלטה מבוססת על ראיות, ויאפשר למבוטח להשמיע את טענותיו.

 

3. זכות לערעור אנושי

לכל מבוטח whose claim is affected by AI decision תהיה זכות לערער בפני ועדה אנושית בלתי תלויה, שתבחן מחדש את המקרה ללא משוא פנים וללא תלות בהמלצת האלגוריתם.

 

4. איסור שימוש לרעה בנתונים

חברות הביטוח יחויבו להשתמש בנתונים שנאספו רק למטרה שבגינה נמסרו – כלומר, לצורך ניהול הפוליסה הספציפית. ייאסר לחלוטין להשתמש במידע להצלבת פרופילים מסחריים, למכירת נתונים לצד ג', או לניצול מידע רפואי רגיש לצרכים אחרים.

 

5. בדיקות תקופתיות למניעת הטיות

החוק יחייב חברות ביטוח לבצע ביקורת אלגוריתמית תקופתית, על ידי גוף בקרה עצמאי, כדי לוודא שאין הטיות או אפליות במודלים החוזות ומכריעות תביעות.

 

פרק שלישי: דוגמאות מהעולם

 

האיחוד האירופי

באפריל 2021 הציגה הנציבות האירופית הצעת רגולציה ראשונה מסוגה – "חוק הבינה המלאכותית". ההצעה קובעת כי שימוש ב-AI בקבלת החלטות המשפיעות מהותית על חיי אנשים (כמו ביטוח) ייחשב "שימוש בסיכון גבוה", ויחייב שקיפות, יכולת הסבר, ובקרה אנושית.

 

ארצות הברית

במדינות מסוימות, כמו קליפורניה, כבר קיימים חוקים המגבילים שימוש בנתונים מסוימים בקביעת פרמיות ביטוח רכב, כדי למנוע אפליה על בסיס מיקוד או מצב סוציו־אקונומי. כעת גוברת הדרישה להרחיב את ההגנה גם למודלים חכמים.

 

קנדה

רגולציית ה-AI המוצעת בקנדה כוללת סעיפים מפורשים האוסרים על החלטות אוטומטיות בתחומים כמו בריאות וביטוח – ללא בחינה אנושית.

 

פרק רביעי: השלכות חברתיות ומשפטיות

 

שמירה על זכויות אדם

הזכות לשוויון, לפרטיות, ולמשפט הוגן עלולה להיפגע כאשר החלטות מתקבלות על ידי מערכות אוטומטיות ללא ביקורת אנושית. החוק המוצע מהווה חומת מגן מפני פגיעה בזכויות אלו.

 

חיזוק אמון הציבור

אמון הציבור במוסדות פיננסיים, ובפרט בחברות ביטוח, הוא תנאי הכרחי לפעילות תקינה של השוק. חקיקה שתבטיח הוגנות ושקיפות תסייע לחזק את האמון הזה.

 

מניעת תמריצים שליליים

ללא רגולציה, קיים חשש שחברות יעדיפו להסתמך על AI כדי להקטין תשלומים – גם במחיר דחיית תביעות מוצדקות. דרישה לערב גורם אנושי בכל החלטה שלילית תמנע ניצול לרעה של הטכנולוגיה.

 

פרק חמישי: צעדים ליישום

1. חקיקה ראשית – הכנסת תעביר חוק ייעודי, בדומה ל"חוק הגנת הפרטיות" או "חוק שירותי בריאות ממלכתי", שיתמקד ב-AI בביטוח.

2. הקמת רשות פיקוח ייעודית – גוף מקצועי שיפקח על השימוש במערכות AI בתחום הביטוח, יבצע בדיקות עומק ויטיל סנקציות במקרה של הפרות.

3. חינוך והדרכה – הדרכת עובדים בחברות הביטוח על אתיקה בשימוש ב-AI, והסברת זכויות המבוטחים לציבור הרחב.

4. פיתוח טכנולוגיות Explainable AI – עידוד פיתוח כלים המאפשרים "הסבר" להחלטות אלגוריתמיות, כך שיהיו מובנות לכלל המשתמשים.

5. פיתוח טכנולוגיות שיאפשרו לחברות הביטוח להתמודד עם תופעת הונאות הביטוח כבר בשלב הצעת הביטוח באופן שירימו בפני המבטחים "דגל אדום" במקרים יוצאי דופן כאשר ההחלטה הסופית תתקבל על ידי גורם אנושי.

 

פרק שישי: סיכום  

הבינה המלאכותית מביאה עמה הבטחות גדולות לתחום הביטוח – אך ללא מסגרת חוקית ברורה, היא עלולה להפוך לחרב פיפיות. החוק המוצע לאסדרת שימוש בבינה מלאכותית בביטוח נועד להבטיח שהטכנולוגיה תשרת את האדם ולא תפגע בו.

הוא מבוסס על עקרונות של שקיפות, הוגנות, זכות לערעור, איסור שימוש לרעה בנתונים, ובקרה מתמדת למניעת אפליה. מדובר בצעד חיוני לשמירה על איזון בין יעילות טכנולוגית לבין הגנה על זכויות המבוטחים.

כעת, נדרשת הנהגה אמיצה שתוביל את המהלך – לפני שמערכות אוטומטיות יהפכו ל"מחוקקות ומבצעות" בפועל בשוק הביטוח, ללא פיקוח אנושי אמיתי.

 

31/8/25