היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

מחלת מקצוע

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

אין להעתיק את המדריכים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר

 

 

 

 


 

מחלת ראות כמחלת מקצוע בקרב הצבעים

מאת: עוה"ד ארתור בלאייר

 

 

עוה"ד ארתור בלאייר

הכרה בתאונה או במחלה כפגיעה בעבודה היא לעתים משימה לא קלה.

 

הגוף שאמון על כך הוא המוסד לביטוח לאומי, ולקביעתו עשויה להיות משמעות כספית אדירה עבור הנפגע. כך, אם אדם שחלה במחלה קשה לא יוגדר כנפגע עבודה בקשר עם אותה מחלה, קצבתו החודשית בביטוח לאומי לא תעלה, בדרך כלל, על 2,500 שקלים. אם, לעומת זאת, יבוא הליקוי בגדר פגיעה בעבודה, עשויה קצבתו החודשית להתקרב לשכרו.

 

כדי לשכנע את הביטוח הלאומי שמחלה או תאונה מסוימת עונים להגדרה של פגיעה בעבודה יש להוכיח קשר סיבתי בין תנאיי העבודה לאותה פגיעה או מחלה. ישנם חריגים כגון תאונות דרכים בדרך לעבודה, פגיעות במהלך פעילות שנלווית ועבודה ועוד, אך זהו פחות או יותר המבחן הקובע: מבחן הקשר הסיבתי. בעוד במקרים של תאונות שמבוססות על אירועי פגיעה ברורים ניתן להוכיח קשר שכזה, לרוב בלא קושי משמעותי, הרי שבכל הנוגע למחלות שמתפתחות אט-אט בגוף העובד עקב תנאיי העבודה מלאכת הוכחת הקשר הסיבתי הרבה יותר קשה. לרוב הביטוח הלאומי אינו נוטה להכיר במחלות מקצוע, ונדרש מהעובד להתעקש ולפנות לבית הדין לעבודה כדי למצות את זכויותיו.

 

כאמור, התעקשות וסירוב להשלים עם "גזירות" הביטוח הלאומי עשויים בהחלט להשתלם. באחרונה הכיר בית הדין לעבודה בתל אביב בסרטן ריאות כמחלת מקצוע, וזאת בנסיבות לא שגרתיות.

 

מדובר היה באדם שבמשך 40 שנים עבד כצבע מכוניות. בשנת 2010 הוא אובחן כחולה בסרטן ריאה, אך פנייתו למוסד לביטוח לאומי בבקשה להכיר בליקויו כמחלת מקצוע – נדחתה. הביטוח הלאומי נימק את החלטת הסירוב, כדרכו, בהיעדר קשר סיבתי בין תנאיי עבודתו של הצבע לבין המחלה. במקרה זה היה לצבע קושי ממשי להוכיח את תביעתו, מאחר שנוסף על תנאיי העבודה – הלא משופרים, כשלעצמם, מבחינת השפעתם על בריאותו – מדובר היה באדם שעישן קבוע מזה 40 שנים ושבנוסף לכול סבל בצעירותו מצורה אחרת של סרטן.

 

למרות הכל הצבע לא ויתר וערער על ההחלטה בבית הדין לעבודה. זמן קצר לאחר הגשת הערעור נפטר העובד ממחלתו, ושאיריו המשיכו את תביעתו. בית הדין מינה מומחה לרפואה תעסוקתית כדי לבחון את נסיבות המקרה ולחוות דעה לעניין קיומו או היעדרו של קשר סיבתי בין תנאיי עבודתו של הצבע למחלתו. תחילה המומחה הגיע למסקנה, על יסוד עובדות הפרשה ומחקרים בתחום, כי במקרה של המנוח קיימים שני גורמים מסרטנים ודאיים: העישון ועבודות הצבע. המומחה חילק את מידת "תרומתם" להיווצרות סרטן הריאה בחלקים שווים, 50% - 50%.

 

לאחר התערבות עורכי הדין של המוסד לביטוח לאומי והפניית שאלות הבהרה למומחה, וכאשר נתבקש המומחה להתייחס לעובדה שנוסף לכל זה סבל הצבע בצעירותו מסרטן הלימפה, עדכן המומחה את חוות דעתו וקבע שלמשוואה מצטרף גורם מסרטן שלישי, הלימפומה. על פי חוות הדעת המעודכנת שהגיש המומחה התקיימו במנוח 3 גורמים מסרטנים ודאיים: תנאיי העבודה, העישון והלימפומה, והם שהובילו למחלת סרטן הריאות. גם הפעם חילק המומחה את מידת השפעתן בחלקים שווים: 1/3, 1/3, 1/3.

 

הפסיקה קובעת כי במקרים מעין אלה, שבהם קיימים מספר גורמים להתפתחותה של מחלה, אך לתנאיי העבודה השפעה ברורה וניכרת על פרוץ המחלה, לכל הפחות בשיעור של 20%, יכיר המוסד לביטוח לאומי במחלת מקצוע לפי "תורת המיקרוטראומה". במקרה של הצבע קבע המומחה, נזכיר, שלתנאיי העבודה הייתה תרומה להיווצרות מחלת סרטן הריאה בשיעור של 33%. בית הדין הסכים עם חוות הדעת, אימץ אותה וחייב את המדינה להכיר במחלת מקצוע אצל המנוח.  

 

ב"ל (ת"א) 22114-10-11 שתיווי ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי (2.10.16)

 

מאת עו"ד ארתור בלאייר שעוסק בדיני ביטוח, נזיקין והסדרת מעמד בישראל

המחבר לא ייצג בתיק

 

 

30/11/2016

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright