היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

הקרנות הוותיקות - פסיקה מהפכנית

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

אין להעתיק את המדריכים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר

 

 

 

 


 

מתחת לרדאר - רעידת אדמה בקרנות הפנסיה הוותיקות

מאת: עוה ארתור בלאייר

 

 

עוה"ד ארתור בלאייר

עו"ד בלאייר, סוקר פסק דין תקדימי של בית דין אזורי לעבודה המאפשר לכל גמלאי רלוונטי שהוא עמית באחת מקרנות הפנסיה הוותיקות לתבוע תשלום פערים בין גמלתו הנוכחית לזו שהיה מקבל בהתאם לתקנונים הישנים.

 

קרנות הפנסיה הוותיקות סבלו מגירעונות עוד משנות ה-60 של המאה הקודמת. ב-2003 המדינה הלאימה אותן והחלה להזרים בהדרגה כ-80 מיליארד שקלים. בנוסף, כחלק מתכנית ההתייעלות הכלכלית ננקטו שורה של צעדים ונעשו שינויי חקיקה במטרה להתמודד עם הבעיה התקציבית והסכנה שלה היו חשופות הקרנות שביום מן הימים פשוט לא יוכלו לעמוד בהתחייבויות כלפי עמיתיהן. מתוקף אותה חקיקה חדשה הוקם גוף מאוחד שמנהל את שמונה הקרנות, מונו מנהלים מיוחדים ובין השאר הועלו שיעורי התשלומים לקרנות.

 

שינוי חשוב נוסף שהוסכם עליו ושחל בניהול הקרנות התמקד בזכויות העמיתים, כאשר בתקנון האחיד החדש שהותקן שונתה לרעת העמיתים נוסחת חישוב הגמלאות.

 

עד כה לכאורה הכל בסדר, שהרי תכלית השינוי הייתה ברוכה וחשובה בשים לב למצב הקשה שבו היו מצויות הקרנות ושהצדיק את התערבות הממשלה והטמעת השינויים. אלא שפסק דינו של בית הדין לעבודה בבאר-שבע ממאי 2017 הטיל פצצה על ההסדר הקיים וחשף את הקרנות להוצאות פוטנציאליות שיש שמעריכים ב-40 מיליארד שקלים.

 

באותו עניין דובר על קצין מכונות לשעבר בשם ארז עברי שפרש לגמלאות לפני 6 שנים ומאז הוא מקבל פנסיה מקרנות נתיב ומבטחים בסך של כ-19,000 שקלים לחודש. לפי החישוב שעשה, אילו שולמה לו פנסיה לפי נוסחת החישוב שהייתה בתקנונים הישנים, טרם עריכת הרפורמה, היה מקבל במקום זאת כ-26,000 שקלים בחודש.

 

עברי הגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד אותן קרנות בטענה כי סעיף חישוב הפנסיה שבתקנון האחיד (הוא התקנון שהותקן בעקבות הרפורמה) מקפח את זכויותיו. בבסיס תביעתו עמדה הטענה האמיצה שלפיה הסעיף בתקנון אינו חוקי. עברי טען כי התקנון האחיד, לרבות הסעיף הרלוונטי בו לעניין נוסחת חישוב הפנסיה, הוקם בדרך המנוגדת לחוק.

 

נסביר: התקנון האחיד הותקן בשעתו על-ידי המפקח על הביטוח מכוח תיקוני חקיקה שנעשה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) משנת 2003. זהו אותו חוק שביטא את הרפורמה שערכה הממשלה בקרנות הפנסיה במטרה לבצע בהן "איזון אקטוארי", או במילים פשוטות, להצילן מפשיטת רגל. ובכן, עברי טען בתביעתו שאותו תיקון בחוק למעשה בטל משום שהוא נעשה בניגוד לחוק קודם של הכנסת – חוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים משנת 1984. החוק משנת 1984 קבע שלא ניתן להפקיע את השקעות הציבור, ובפרט לפגוע בזכויות עמיתים בקופות גמל, אלא בחוק שיתקבל ברוב חברי כנסת. אלא שהממשלה עשתה "פשלה": כאשר ב-2003 תיקנה את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים כדי לקדם את הרפורמה בקרנות הפנסיה, התיקון לא התקבל ברוב חברי כנסת, אלא ב-34 קולות בלבד. לכן, טען עברי, מדובר בחוק בטל, ומכיוון שכך בטל גם סעיף חישוב גובה הפנסיה שבתקנון האחיד.

 

כאמור, מדובר בטענה אמיצה ולא צריך להרבות מילים לגבי משמעותה עבור כל קרנות הפנסיה ביחס לכל גמלאי שזכויותיו נפגעו כתוצאה מהתקנת התקנון האחיד. בהבינן את הסכנה, המדינה והכנסת צורפו להליך, ביקשו להגן על הרפורמה והתקנון האחיד בכל דרך והעלו טענות מן הגורן ומן היקב. נטען כי בית הדין נעדר סמכות לבטל חוקים, כי כלל לא מדובר בהפקעה של זכויות עמיתים אלא נהפוך הוא בהצלת הקרנות ולכן החקיקה רק היטיבה עם העמיתים, כי החוק משנת 1984 לא חל על קרנות פנסיה. עיקר טענות הקרנות התמקדו בתכלית החשובה של הרפורמה ובמצבן העגום של הקרנות שקדם לשינוי.

 

אך כל אלה לא סייעו למדינה ולקרנות ובית הדין פסק לטובתו של עברי. השופט צבי פרנקל פירק אחת-אחת את כל הטענות המוקשות (ובמידת-מה מביכות, יש לציין) של ההגנה והסביר שלמעשה אין לו כל אפשרות לדחות את התביעה. משהוכח במסגרת בירור התביעה כי החוק משנת 2003 אכן עומד בסתירה לחוק משנת 1984 כאשר הממשלה לא דאגה להעבירו ברוב חברי כנסת, מדובר בחוק בטל. עם כל הרצון הטוב להיטיב עם הקרנות וההבנה למצוקתן ולצורך ברפורמה החשובה, היה על המדינה לבצע את המהלך בהתאם לדין – ובזאת היא כשלה.

 

התביעה התקבלה. בשים לב למשמעויות של פסק הדין, שלמעשה מאפשר לכל גמלאי רלוונטי לתבוע תשלום פערים בין גמלתו הנוכחית לזו שהיה מקבל בהתאם לתקנונים הישנים, הקרנות והמדינה כמובן לא ייוותרו ויגישו ערעור לבית הדין הארצי. קשה להצדיק משפטית את הטעות הגסה שנפלה בהליך החקיקה ולעזור לקרנות ולמדינה לצאת מהתסבוכת שאליה נקלעו; וניכר מפסק דינו של פרנקל שהבין את משמעות פסיקתו וחיפש דרכים לדחות את התביעה. לכן גם סיכויי הערעור מסתמנים על פני הדברים כלא גבוהים.

 

[ק"ג (ב"ש) 66849-09-14 עברי נ' נתיב קרן פנסיה ואח' (10.5.17)].

 

עברי יוצג בהליך ע"י עו"ד אפרים מרקוביץ

 

 עו"ד ארתור בלאייר עוסק בדיני ביטוח, נזיקין וביטוח לאומי

 

 

 

30/7/2017

 

 
   

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright