היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

אובדן כושר עד גיל 70

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

אין להעתיק את המדריכים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר

 

 

 

 


 

הראל תשלום בעבור אובדן כושר עד גיל 70

מאת: עוה"ד ארתור בלאייר ויצחק פרנלדס

 

 

עו"ד ארתור בלאייר עו"ד יצחק פרנלדס

האם ניתן לקבל מחברת הביטוח תגמולים בגין אובדן כושר עבודה גם לאחר שהמבוטח הגיע לגיל הפרישה? בית המשפט המחוזי בתל-אביב סבור שכן.

 

מאיר שרייבר הוא מהנדס תעשייה וניהול בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים, בעל עסק עצמאי המתמחה בהטמעת המחשב. בהיותו בן 46 שרייבר עשה מספר ביטוחים: תגמולים לעצמאים, ביטוח חיים וביטוח מפני אובדן כושר עבודה. בחלוף מספר שנים עבר אירוע קשה שבעקבותיו איבד את כושר עבודתו, וחברת הביטוח שילמה לו במשך 12 שנים תגמולים בגין אובדן כושר עבודה מלא.

 

אך עם הגיע מאיר לגיל 65 הודיעה לו המבטחת על הפסקת התשלומים בשל פקיעת תוקף הפוליסה. לשיטתה, כפי שמסרה לשרייבר, מגיל זה והלאה אינו מבוטח עוד ופגה החובה לתשלום התגמולים.

 

מאיר לא הסכים עם הקביעה, ופנה לבית המשפט. במהלך הבירור המשפטי שנערך נדונו כל רכיבי הביטוח אותם רכש מאיר והדרך שבה הוצגו במסמכי הביטוח השונים. כעולה מפסק הדין, בהצעה לביטוח צוין כי תקופת הביטוח לגבי רכיב אחד צריכה להסתיים בהגיע מאיר לגיל 70, ברכיב נוסף כשימלאו לו 65 שנים וברכיב שלישי – כשיגיע לגיל 95.

 

שרייבר טען כי קריאה נכונה של כל מסמכי הביטוח מחייבת מסקנה אחת: שהוענק לו כיסוי מפני אובדן כושר עבודה עד גיל 95. חברת הביטוח, כמובן, חלקה על הטענה ונקטה פרשנות שלפיה הכיסוי פג בהגיע המבוטח לגיל 65, הוא גיל הפרישה לגמלאות. בית משפט השלום פסק בתווך וחייב את המבטחת להמשיך בתשלום תגמולים לשרייבר עד גיל 70.

 

שני הצדדים לא היו מרוצים וערערו על פסק הדין: חברת הביטוח ביקשה להוריד את תקופת הכיסוי עד גיל 65, ושרייבר טען שהביטוח חל עד לגיל 95. בית המשפט המחוזי בתל-אביב פסק באחרונה (6.1.15) כי אין מקום לשנות את פסק הדין של השלום. השופטים י' שבח, י' ענבר ו-ש' שוחט סברו שאין היגיון בטענתו של שרייבר כי הוא בוטח מפני אובדן כושר עבודה עד גיל 95, ושאין זה גם סביר שכך הבין את הכיסוי בזמן אמת.

 

עוד ראו השופטים  כי קריאת מכלול מסמכי הביטוח מובילה למסקנה שהכיסוי הביטוחי מפני אובדן כושר עבודה השתרע עד גיל 65 בלבד, כטענת המבטחת. אלא שבכך לא היה כדי לפטור את החברה מתשלום. בית המשפט המחוזי אימץ את גישת הערכאה הראשונה שלפיה ציפייתו הסבירה של שרייבר הייתה, בנסיבות העניין, כי יכוסה עד גיל 70.

 

מבחן הציפייה הסבירה שבו נעשה שימוש תדיר בדין הביטוח הישראלי, פירושו שבית המשפט יעדיף לפרש חוזה ביטוח בהתאם לציפייתו הסבירה של הצרכן-המבוטח ולפי נסיבות העניין (קרי, לפי הגיונם של דברים), אפילו אם פרשנות מילולית-לשונית מובילה למסקנה אחרת.

 

כך מסביר את הגישה המלומד שחר ולר: "דוקטרינת הציפיות הסבירות, כפי שפותחה במשפט האמריקני, קובעת שציפיותיו הסבירות של המבוטח יכובדו אף אם עיון מדוקדק בהוראות הפוליסה ילמד שהן מנוגדות ללשונה...הנחת היסוד היא שלשון הפוליסה אינה מתיישבת עם ציפיותיו הסבירות של המבוטח ואף על פי כן ניתן להן תוקף..."

 

בית המשפט המחוזי בחן את נסיבותיו הקונקרטיות של שרייבר למול מסמכי הביטוח ומצא שציפייתו הסבירה הייתה, כאמור, להיות מכוסה עד גיל 70:

 

"שרייבר איננו שכיר כי אם עצמאי. בעת הרלבנטית החזיק בשלושה תארים אקדמאיים: הנדסת תעשייה וניהול, כלכלה, ומינהל עסקים, אף היה הבעלים של עסק עצמאי להטמעת המחשב שנוהל על-ידו. אין שום סיבה להניח ששרייבר תכנן להפסיק לעבוד בגיל 65, ולזכותו עומדת החזקה שגובשה בפסיקה לפיה גיל הפרישה של עצמאי נוטה להיות גבוה מזה של שכיר, ועשוי להגיע לגיל 70, אף מעבר לכך."

 

השופטים הסבירו בפסק הדין שתקופת ההשתכרות של עצמאי מהווה אחד מכללי פרשנות הביטוח. ביטוח מפני אובדן כושר נועד להבטיח כי שעה שהמבוטח מאבד את יכולתו לעבוד, ישלם לו המבטחת שלום חודשי קבוע כתחליף להכנסה מעבודתו. שרייבר היה עצמאי וכעולה ממכלול מסמכי הביטוח לא התכוון לפרוש לגמלאות בגיל 65, לכן הייתה לו ציפייה סבירה כי הכיסוי הביטוחי שחברת הביטוח העניקה לו יחול עד גיל 70.

 

[ע"א (מחוזי – ת"א) 68124-10-13 שרייבר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ]


 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright