הטיפים של היועצת קטיה
שורצמן
פתרונות
ניהול סיכונים, מכרזים, מפרטים ותביעות ביטוח לחברות יזמים, קבלנים ויועצים.
בעלת
ותק של 35 שנה בענף הביטוח הכללי, מתמחה בניהול סיכונים, מתן
הרצאות הדרכה, ייעוץ לאתרי אינטרנט, פיתוח פוליסות, חו"ד
מומחה, ניהול תביעות ועוד.
לאתר
היועצת
אין
להעתיק את הטיפים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר
|
ביטוח חובה
העליון: פגיעת עגורן ברכב במקום מותר אינה ת.ד.
 ביום
19/9/2024 קבע בית המשפט העליון, כי פגיעה ברכב שעצר במקום מותר - ה אינה תאונת
דרכים כפי הגדרתה בחוק הפלת"ד.
פסק הדין ניתן ע"י ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט
יצחק עמית
(בהסכמת השופטות יעל וילנר וגילה כנפי-שטייניץ)
בעניין רע"א
8995/23 חברת מבנים ונתיבים בע"מ ואח' נ' פלוני ואח'.
בית המשפט העליון דוחה ערעור על קביעת המחוזי לפיה נקבע, כי אין מדובר על תאונת
דרכים כפי הגדרתה בחוק הפלת"ד באירוע שבמהלכו קרס עגורן על רכב שעצר בצד דרך
המסומנת בכחול לבן כדי לענות לשיחת טלפון ומיד לאחר העצירה, כשהרכב מונע והנהג חגור
בחגורת בטיחות והחל לשוחח בטלפון קרס על הרכב עגורן צריח ששימש לביצוע עבודות בניה
במקום סמוך.
מתוך פסק הדין:
"שוב אנו נדרשים לפרשנות המונח תאונת דרכים, המוגדר בחוק הפיצויים כלהלן:
"תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה;
יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל
רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם
שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע
שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את
ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון
כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על
ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי.
השאלות המתעוררות בתיק זה נוגעות לשניים: יסוד הקשר הסיבתי ("עקב"), ויסוד ה"שימוש
ברכב מנועי", המוגדר בחוק הפיצויים כלהלן:
"שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או
גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא
במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק
מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא
תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב
עומד.
לא ארחיב על הפרשנות שניתנה למונח "שימוש ברכב מנועי" ביחס לשימוש מסוג "נסיעה",
ואפנה לדברים שכתבתי בעניין כלל:
"ההלכה סוכמה ברע"א 8744/18 הנ"ל ונקבע, כי רק פעולה חיונית במובן הפיסי לשם הנסיעה
אשר מהווה חלק טבעי ואינטגרלי מן הנסיעה עצמה, תוכר כשימוש מסוג 'נסיעה' (שם, פסקה
20). נקבע כי 'פעילויות רבות אשר חיוניות לביצוע הנסיעה מצויות על רצף הפעולות
שמסתיים בנסיעה ממש. הקביעה מתי פעילות מסוימת החיונית לביצוע הנסיעה מהווה גם חלק
אינטגרלי מ'הליך הנסיעה' עד כדי שיש לראות בה 'נסיעה' אינה פשוטה. יש לבסס קביעה זו
על מבחנים שונים, ובכלל זה: הקירבה בזמן ובמקום, תכלית הפעולה והתפיסה הכוללת של
מתחם הסיכון התחבורתי... " (עניין ינטל, פסקה 7; רע"א 8744/18, פסקה 21). בהמשך
צוין כי לאור תיקון מס' 8 לחוק הפיצויים והשלכתו על פרשנות המונח 'נסיעה', 'צורות
שימוש שאינן נופלות בדרך טבעית בגדרו של המונח 'נסיעה' ואשר אינם נזכרים במפורש
בחוק שוב אינם באים בגדרו'..." (שם, פסקה 10 והאסמכתאות שם) (הדגשות במקור – י"ע).
...
בענייננו, המשיב היה בעיצומה של נסיעה ועצר בצד הדרך כדי לענות לשיחה מאחר שלא היתה
ברשותו דיבורית. קשה לראות בעצירה לצורך זה פעולה חיונית במובן הפיסי לשם הנסיעה
אשר מהווה חלק טבעי ואינטגרלי ממנה. עם זאת, שיקולי מדיניות המבקשים לעודד נסיעה
בטוחה ונטולת התעסקות בטלפונים ניידים, עשויים לתמוך במסקנה שאין לראות בעצירה
לצורך מענה לשיחת טלפון כהפסקה של פעולת הנסיעה, וכי גם בענייננו, רצוי "להתאים בין
פרשנות המילה 'שימוש' בחוק הפיצויים לבין סטנדרט ההתנהגות הנדרש מדיני התעבורה
האוסר על שימוש בטלפון הנייד שעה שהרכב בתנועה" (שם, פסקה 15).
.....
לדידי, הנסיבות החריגות של קריסת עגורן מאתר בנייה על רכב הנוסע בכביש, אינן נופלות
בהגדרת המונח "תאונת דרכים".
....
נדמה אפוא כי היחס בין השימוש ברכב במקרה דנן לבין הנזק אינו יחס של סיבתיות (causality)
אלא יחס מקרי (coincidence), שעשוי אף להשליך על קיומו של קשר סיבתי עובדתי לפי
מבחן "הסיבה בלעדיה אין" (השוו להערתי בפסק הדין בעניין סילואי לעניין התקיימותו של
קשר סיבתי עובדתי במקרה של התפוצצות מטען ללא קשר לנסיעה ברכב, והשוו לדיון על
תאונות הנגרמות כתוצאה מאיתני הטבע בספרות המקצועית: יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעי
תאונות דרכים 146 (מהדורה חמישית, 2022) (לדברי המחבר, אם יוכח שהנזק היה נגרם
לנפגע גם לו שהה מחוץ לכלי הרכב, השימוש בו בעת האסון אינו בבחינת גורם-בלעדיו-אין)
ואליעזר ריבלין תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 287-286
(מהדורה חמישית, 2020) (לדבריו, במצבים אלה מתקיים קשר סיבתי עובדתי אך הצטרפותו של
יסוד תוצאתי הכרוך בשימוש המסוים שנעשה ברכב באותה עת חיונית להקמת הקשר הסיבתי
המשפטי).
ודוק: לעניין קיומו של קשר סיבתי, אין נפקא מינה אם עסקינן בקריסת עגורן צריח,
עגורן זחלי נייד או נפילת מתקן או חפץ אחר מאתר בנייה (וראו המקרים בעניין
מלוביצ'קו ועניין מזרחי הנזכרים לעיל, הגם שנדמה ששם הניזוקים נפגעו כשהיו בתוך
האתר). ניתן לומר כי מידת זרותם של אלמנטים אלה לסביבה התעבורתית שבה עושה הרכב את
דרכו הינה דומה, כך שאין לדקדק במאפייני העגורן או להבחין בין הכלים, בכל הנוגע
לקיומו או היעדרו של קשר סיבתי.
...
הסיכון המשמעותי שהתקיים בענייננו אינו בשהיה במרחב הסגור המקשה על ההתחמקות כי אם
עצם המאורע – קריסת העגורן על הרכב (ראו והשוו לת"א (שלום י-ם) 72576-12-20 פלונית
נ' שומרה חברה לביטוח (20.7.2023) לעומת ת"א (שלום י-ם) 9261-09 גבאי נ' הראל חב'
לביטוח בע"מ (10.1.2011). בשני המקרים התדרדרו אבנים על נהגי רכב ונטען כי אלה
נלכדו ברכב). זאת ועוד, קשה להלום כי מי שנלכד ברכבו עקב קריסת עגורן וסבל נזק נפשי
בשל אדי הדלק יוכר כנפגע בתאונת דרכים, אך מי שנפגע ברכב כתוצאה מקריסת העגורן
ונקטעה רגלו לא יוכר כנפגע בתאונת דרכים מחמת היעדר קשר סיבתי משפטי. אותו הדין
צריך לחול במקרים עובדתיים זהים שגרמו אך לסוג נזק שונה.
סוף דבר, שאיני רואה להכיר באירוע מושא ההליך שלפנינו כ"תאונת דרכים" כמשמעות
המונח בחוק הפיצויים. משמעות הדבר כי התביעה תמשיך להתנהל כנגד המבקשות בעילות לפי
פקודת הנזיקין."
21/9/2024
|