הטיפים של היועצת קטיה
שורצמן
פתרונות
ניהול סיכונים, מכרזים, מפרטים ותביעות ביטוח לחברות יזמים, קבלנים ויועצים.
בעלת
ותק של 35 שנה בענף הביטוח הכללי, מתמחה בניהול סיכונים, מתן
הרצאות הדרכה, ייעוץ לאתרי אינטרנט, פיתוח פוליסות, חו"ד
מומחה, ניהול תביעות ועוד.
לאתר
היועצת
אין
להעתיק את הטיפים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר
|
העליון - טעינה ופריקה אינן פעולות כניסה ויציאה
מהרכב
ביטוח חובה לרכב
שופטי
העליון, פסקו בשלושה ערעורים, ביום 31/7/2024 כי נזק גוף שנגרם לאדם גוף עקב כניסה
לרכב או ירידה ממנו לצורך טעינת מטען או פריקתו יוגדר כתאונת דרכים, בתנאי שבין
הכניסה לירידה התקיימה נסיעה, או פעולה אחרת הבאה בגדר "שימוש ברכב מנועי".
פסק הדין ניתן בעניינים: רע"א 4393/22, רע"א 5379/22-ב', רע"א 7321/22
שופטת העליון, י' וילנר, בהסכמת והשופטת ר' רונן והשופט י' עמית קיבלה את הערעורים
ברע"א 5379/22 וברע"א 7321/22, ודחתה את הערעור ברע"א 4393/22.
מתוך פסק הדין:
"די בכך שהאירוע מקיים את אחת מדרכי השימוש המוכרות על-מנת שתקום תחולה לחוק
הפיצויים [...] אין בעובדה שהאירוע מקיים גם את הוראת ההמעטה שעניינה פריקה וטעינה
כדי לאיין את נפקות קיומו המקביל של 'שימוש ברכב מנועי' על-פי הגדרת החוק. [...]
אירוע המקיים הן את הריבוי הן את ההמעטה מגלם בתוכו למעשה שתי פעולות, ומתוך שאחת
מהן הוכרה במפורש על-ידי החוק כדרך של 'שימוש ברכב מנועי', אין להדירה מן החוק אך
משום שבמקביל נתקיימה גם פעולה אחרת, שאינה מהווה שימוש כזה". (שם, פס' 17).
...
אם כן, בהתאם לפסק הדין בעניין פלוני, תחולת חלופות ה"כניסה" לרכב" או ה"ירידה"
ממנו מותנית בקיומה של "נסיעה" (או פעולה אחרת הבאה בגדר "שימוש ברכב מנועי") בין
הכניסה לירידה כאמור. מכאן, שאם בין הכניסה לרכב לירידה ממנו לא מתקיימת נסיעה –
אלא מתקיימת, למשל, "טעינת מטען או פריקתו" – לא קמה תחולה לחלופות ה"הכניסה"
וה"ירידה".
...
במילים אחרות: מפסק הדין בעניין פלוני נובע כלל, שלפיו חלופות ה"כניסה:" לרכב או
ה"ירידה" ממנו מתקיימות כאשר הכניסה היא לצורך "נסיעה" (או, כאמור, לצורך פעולה
אחרת הבאה בגדר: "שימוש ברכב מנועי"), או כאשר הירידה היא לצורך יציאה מהרכב בתום
ה"נסיעה".
כלל זה, אשר מקורו – כאמור בעניין פלוני – בלשונו של חוק הפיצויים, מגשים אף את
הגיונו של החוק ואת תכליתו, ועל כך להלן.
...
לסיכום, מפסק הדין בענין פלוני נובע, כי קיום חלופות ה"כניסה" לרכב או ה"ירידה"
ממנו מותנה בכך שבין הכניסה לירידה התקיימה נסיעה (או פעולה אחרת הבאה בגדר
"שימוש ברכב מנועי"; או שאלמלא הפגיעה במהלך הכניסה, הייתה אמורה להתקיים "נסיעה"
או שימוש מוכר אחר). לפיכך, כניסה לרכב או ירידה ממנו לצורך טעינת מטען או פריקתו –
אשר מוחרגות במפורש מהגדרת המושג "שימוש ברכב מנועי" – אינן עולות כדי "כניסה" או
"ירידה" לפי החוק. מדובר בכלל הכרעה פשוט וברור, אשר עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק
בדבר הסיכונים שעל החוק להעניק פיצוי בשל התממשותם; חוסך את הצורך ליצור הבחנות
דקיקות ומלאכותיות; ומקרב את המונח "תאונת דרכים" שבחוק למשמעותו הטבעית. כל זאת,
באופן שמגביר את הקוהרנטיות של החוק ותורם להגשמת תכליתו – בירור פשוט ויעיל של
תביעות בגין נזקי גוף שנגרמו בשל תאונות דרכים.
...
רע"א 4393/22
...
ואלו הן עובדות המקרה הרלוונטיות: המערער פרק סחורה מנגרר שחובר לטנדר וסידר את
הסחורה במחסן. לאחר מספר פעולות של פריקה כאמור, שבהן עלה וירד מהנגרר, נפגע המערער
בבואו לרדת מהרמפה של הנגרר, שהמטען שאותו פרק התהפך ונפל על רגלו.
בית משפט השלום קבע כאמור כי אין מדובר ב"תאונת דרכים"; ובית המשפט המחוזי דחה את
הערעור על קביעה זו.
דין הערעור להידחות אף בענייננו. המערער עלה לנגרר וירד ממנו כשבין העלייה לירידה
לא התקיימה נסיעה – או שימוש מוכר אחר – אלא פריקת מטען. לפיכך, אין מדובר ב"כניסה"
לרכב או ב"ירידה" ממנו כמשמעותן בסעיף 1 לחוק.
יוער, כי נראה שהכרעת בית משפט השלום התבססה, בין היתר, על כך שאלמלא פגיעתו צפוי
היה המערער להמשיך לפרוק את הנגרר עוד מספר פעמים. אלא שאף אם המערער היה נפגע
במהלך סבב הפריקה האחרון, לא היה בכך כדי לקיים את חלופת ה"ירידה". כאמור, תנאי
להכרה בחלופות ה"כניסה" לרכב או ה"ירידה" ממנו הוא קיומה של נסיעה או שימוש מוכר
אחר – ביןה כניסה לירידה (או – לצורך בחינת חלופת ה"כניסה" – שצפוי היה להתקיים
שימוש כאמור אלמלא הפגיעה). בענייננו, המערער ירד מהנגרר מבלי שביצע קודם לכן שימוש
מוכר ברכב מנועי, אלא ביצע פריקת מטען. לפיכך, גם אם היה מדובר בסבב האחרון של
הפריקה, לא היה מתקיים התנאי האמור לקיום חלופת ה"ירידה" מהרכב.
רע"א 5379/22
...
המשיב עבד כנהג משאית וכפורק וטוען סחורה. ביום התאונה החנה המשיב את המשאית, ירד
ממנה וניגש אל אחורי המשאית לצורך הורדת רמפת העמסה. המשיב עלה לרמפת ההעמסה,
התרומם באמצעותה לארגז המשאית, העמיס על הרמפה עגלות סופרמרקט, ירד עם הרמפה ופרק
ממנה את העגלות. המשיב נכנס וירד למשאית מספר פעמים באופן הנ"ל, ובאחת הפעמי החליק
על נוזל שהיה על רמפת ההעמסה, נפל מהרמפה ועגלות הסופרמרקט נפלו עליו.
בית משפט השלום קבע כי מתקיימת חלופת ה"ירידה" מרכב וכי מדובר ב"תאונת דרכים" לפי
החוק; ובית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המערערת על קביעות אלו, על יסוד תקנה
148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.
דין הערעור להתקבל בנסיבות המקרה דנן, המשיב לא ביצע שימוש מוכר ברכב מנועי בין
עלייתו למשאית לבין הירידה ממנה – שבמהלכה נפגע – אלא ביצע פריקת מטען. לפיכך,
ירידתו-נפילתו מהמשאית אינה עולה כדי "ירידה" מרכב כמשמעותה בסעיף 1 לחוק.
רע"א 7321/22
...
המשיב עבד כעוזר נהג משאית ותפקידו היה לטעון ולפרוק סחורה. ביום התאונה הגיע המשיב
עם המשאית למקום שבו נדרש לפרוק סחורה, ירד מהמשאית ועלה לארגז המשאית מחלקה
האחורי. בעודו על הרמפה, גלגלי הג'ק שבו השתמש נתקעו בה, והמשיב נפל אחורנית מהרמפה
לרצפה.
בית משפט השלום קבע כי לא מתקיימת חלופת ה"ירידה" שבסעיף 1 לחוק, וכי לפיכך לא
מדובר ב"תאונת דרכים". בין היתר, נקבע כי "העליייה לתא המטען של המשאית נעשתה רק
לשם הפריקה ולא בשל צורך תחבורתי כלשהו". בית המשפט המחוזי קיבל כאמור ערעור שהגישה
המשיבה 3 על ההחלטה. בין היתר, נקבע כי התאונה התרחשה כאשר המשיב ביצע הן פעולה של
פריקה הן פעולה של "ירידה" מרכב, כך שמתקיימת הגדרת "תאונת דרכים" לפי החוק.
דין הערעור להתקבל. בין כניסת המשיב למשאית לצורך פריקתה לבין ירידתו-נפילתו ממנה
לא קיים המשיב "שימוש ברכב מנועי", אלא ביצע כאמור פעולת פריקה. לכן, אין מדובר
ב"כניסה" לרכב לפי החוק ואין מדובר ב"תאונת דרכים" על-פיו."
2/8/2024
|