.
אין מח
ביום 5/5/2025 ניתן פסק דין ע"י השופטת וילנר מבית המשפט
העליון בעניין רע"א 19904-10-24 קרנית נ' מגדל ואחרים העוסק בסוגיה מהי תאונה במקום
שאסור לחנות בו לעניין ביטוח חובה לרכב.
פסק הדין עוסק בשאלה האם תאונה שהתרחשה כאשר רכב עצר במקום
אסור לפי דיני התעבורה, מהווה "תאונת דרכים" על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות
דרכים, התשל"ה-1975. בפרשנות סעיף החוק בנוגע ל"שימוש ברכב מנועי" ול"מקום שאסור
לחנות בו".
במוקד הדיון: זהות המבטחת האחראית לפיצוי – האם מדובר בחברת
הביטוח "מגדל" או בקרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.
העובדות המרכזיות:
במהלך נסיעה, הרכב נעצר במפרץ חניה בצד הדרך – מקום שבו קיים
איסור עצירה. המשיב ירד מהרכב ופתח את תא המטען. תוך כדי כך, התנגש בו רוכב אופנוע
– תוצאה: פגיעה קשה וקטיעת רגלו של האופנוען שלא היה מבוטח – ולכן הגיש תביעה גם
נגד קרנית, וגם נגד מגדל (מבטחת הרכב המשפחתי).
החלטת בית המשפט המחוזי היתה שאין לראות בפעולה של פתיחת תא
המטען לצורך הוצאת אוכל כ"שימוש ברכב מנועי" מסוג "נסיעה". לא מדובר גם ב"תאונה עקב
חניה במקום אסור", שכן המפרץ שבו הרכב חנה לא יצר סיכון תחבורתי. לכן, מגדל אינה
אחראית. האחריות לפיצוי המשיב מוטלת על קרנית בלבד.
ניתוח משפטי של העליון (השופטת יעל וילנר):
שימוש מסוג "נסיעה": בפסיקה נקבע בעבר כי כדי שפעולה תיחשב
כחלק מ"נסיעה", עליה להיות:
חיונית מבחינה פיזית לנסיעה מהווה חלק טבעי ואינטגרלי ממנה.
לפיכך, פתיחת תא המטען לצורך הוצאת מזון אינה עומדת בשני
התנאים. הפעולה אינה נדרשת לביצוע הנסיעה. עצירת הרכב לצורך זה אינה חלק אינטגרלי
מהנסיעה.
השופטת דחתה את המבחן החדש שהציעה קרנית, מתוך רצון לשמר קו
פסיקה ברור ועקבי.
חניה במקום שאסור: החוק מכיר באחריות לפי ביטוח חובה ברכב
בגין חניה אסורה רק אם נוצר סיכון תחבורתי ממשי.
העובדה שהחניה הייתה אסורה לפי דיני התעבורה אינה מספיקה –
הדרישה היא לסיכון בפועל.
במקרה הנדון, הרכב חנה במפרץ חניה שלא הפריע לתנועה, ולכן
אין לראות בכך "חניה מסוכנת".
בית המשפט מלא, כי אין קשר סיבתי בין מיקום החניה לבין
התרחשות התאונה – הפגיעה נגרמה מאובדן שליטה של האופנוע, לא בגלל חסימה של נתיב
תנועה.
קביעות נוספות:
פסיקות עבר חוזרות על הקביעה שחניה אסורה אינה מספיקה
כשלעצמה – נדרש סיכון תחבורתי שהתממש.
קרנית לא הצליחה להצביע על סיכון כזה שנגרם מהחניה עצמה.
גם אם הרכב חנה בתחנת אוטובוס – יש לבחון אם חנה באופן שגרם
בפועל להפרעה.
בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע, כי התאונה אינה מהווה
תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד בכל אחת מהחלופות. נקבע, כי האחריות לפיצוי המשיב מוטלת
על קרנית ולא על מגדל.
מסקנות עיקריות מפסק הדין:
שימוש ברכב מנועי אינו כולל כל פעולה שנעשית ליד הרכב – יש
דרישות מדויקות לפסיקה.
חניה אסורה לצורך החוק מחייבת סיכון תחבורתי ממשי – לא כל
עבירת תנועה מספקת.
מדיניות שיפוטית עקבית: בית המשפט העליון מבכר יציבות
בפרשנות חוק הפיצויים.
13/5/24
