פרידה מסוכן הביטוח הבכיר זאב וינר - נשיא הכבוד של לשכת הסוכנים

 

עולם הביטוח מתקשה לקבל את הידיעה המרה על מותו המפתיע, בטרם עת של סוכן הביטוח הבכיר, זאב וינר בעת ביקורו הקצר בפולין כפי שנמסר בהודעה שיצאה מטעם לשכת סוכני הביטוח. וינר היה בן 62 במותו.

 

בנוסף לניהול סוכנות הביטוח בבעלותו שימש וינר לאחרונה כנשיא כבוד של לשכת סוכני ביטוח בישראל, יו"ר דירקטוריון החברה הכלכלית של הלשכה ויו"ר הוועדה המייעצת לנשיא הלשכה.
 

בעברו כיהן וינר כנשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל בין השנים 1996-2001, כאשר לפני כן שימש כסגן נשיא הלשכה ויו"ר הוועדה לביטוח אלמנטרי. לאחר סיום תקופת כהונתו כנשיא הלשכה, כהן וינר כנשיא לה"ב, ארגון הגג של העצמאים בישראל והיה חבר הוועדה המייעצת לשר האוצר והמפקח על הביטוח בין השנים 1996-2006. 

 

מעמדו ויוקרתו של סוכן הביטוח  היה נושא קרוב לליבו של וינר לגביו התראיין לאתר אגוד והתאחדות חברות  הביטוח ואף סבר, כי רצוי  לחייב בעתיד את סוכני הביטוח בהשתלמות מקצועית

 

בין היזמות שקידם וינר בתפקידיו השונים: הקמת המכון להכשרת הסוכן שהפך ברבות הימים למכללה לביטוח ולפיננסים ע"ש שלמה רחמני, הפיכת הפוליסה התקנית לביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון לפוליסה מדולרית באופן בו ניתן לערוך מקיף ביטוח לרכב ללא כיסויים שונים כמו למשל ללא גניבה, פנסיה חובה לעצמאים.

 

את דרכו בעולם הביטוח התחיל וינר בסוכנות הביטוח של גיסו, בעלה של אחותו, הרצל קליר.

 

נסיבות מותו: וינר נסע לביקור שורשים בפולין בלווית בת זוגו, יעל שזר, אחותו וגיסו סוכן הביטוח. וינר אמור היה לחגוג בפולין את יום הולדתו ה 62 ביום 30/6/2010. בבוקר יום א' 27/6/2010 לפני יציאתו לחדר האוכל שמעה יעל שזר, כי וינר מחרחר והזעיקה עזרה אולם ניסיונות ההנשמה לא הועילו. מכרים קרובים ידעו לספר לאחר מעשה, כי וינר שהקפיד על ספורט ותזונה נכונה, עבר אירוע לבבי קשה כ 15 שנה לפני מותו.

 

המנכ"ל המיתולוגי של לשכת סוכני הביטוח, מוטי קינן, שוקד על ארגון טקס הקבורה וסידורי הלוויה שקרוב לוודאי תהיה רבת משתתפים.

 

הכרות אישית - קטיה שורצמן: הכרתי את זאביק עוד בשנות השבעים כאשר למדנו באותה כיתה ב"מכון לביטוח" ליד אגוד חברות הביטוח בישראל. לימים יזם וינר את הקמתו של המכון להכשרת הסוכן שליד לשכת סוכני הביטוח.

 

בשנת 92 שימשתי כאחת השופטים בחידון ביטוח אלמנטרי בו זכה וינר במקום השני כאשר לדעתי הגיע לו לזכות במקום הראשון. בנשף שלאחר החידון התחרינו בתחרות הריקודים שארגנה חברת צור שמיר וזכינו במקום הראשון אולם איש מאיתנו לא טרח לקחת את הפרס שהיה סופשבוע זוגי הואיל והידידות ההערכה והחברות בינינו לא היתה מהסוג שחולקים בו סופשבוע זוגי וכל צד ויתר על הפרס  לטובת הצד השני, כך שהפרס נשאר בסופו של דבר בספרי חברת הביטוח.

 

במקומות בילוי בתל-אביב הייתי פוגשת בו לפעמים מלווה בבת זוגו, אשת העסקים יפת המראה ואצילת התואר, יעל שזר.

לצון הגורל הוא, כי ביום מותו קיבלתי הודעה מחברת הביטוח על חידוש פוליסת ביטוח הרכוש בה אני  משמשת כיועצת וזאביק הוא הסוכן שטרח על חידוש הביטוח בהוזלה ניכרת אותה ביקש וקיבל לפני נסיעתו לפולין.

עשיתי כמיטב יכולתי על מנת שהאישור על תוקף חידוש הביטוח יגיע לשולחנו עוד לפני שובו המתוכנן  מפולין, על מנת לחסוך לו את הטרחה.

 

כאן אולי המקום לכתוב, כי בשיחות החבריות בינינו , סיפר זאביק על אהבתו הגדולה לשני בניו ועל גאוותו על הישגיהם וכן את צערו העמוק על כך שבחרו שלא לשמור על קשר ולהתרחק.

 

יהי זכרו ברוך.