היועצת קטיה
שורצמן
פתרונות ניהול סיכונים לחברות יזמים, קבלנים ויועצים.
בעלת
ותק של 35 שנה בענף הביטוח הכללי, מתמחה בניהול סיכונים, מתן
הרצאות הדרכה, ייעוץ לאתרי אינטרנט, פיתוח פוליסות, חו"ד
מומחה, ניהול תביעות ועוד.
לאתר
היועצת
הרשמה לטיפים
מהאתר
קבלו את הטיפ השבועי, לתיבת הדוא"ל שלכם - ללא
תשלום
אין
להעתיק את הטיפים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר
|
שני
שופטים מהשלום בפסיקה נגד מבטחים
תביעות
ביטוח
המגיעות לבתי משפט, זוכות להתייחסות עניינית של השופטים לגופה של התביעה העומדת
לדין בפני בית המשפט. בסוף אוגוסט 2015, זכו שתי תביעות שהגיעו לבית המשפט
להתייחסות כוללות של שני שופטים שביקשו להעביר את פסק הדין שניתן על ידם לידיעת
הרשויות הרלוונטיות למקרים שנדונו על ידם על מנת שיטפלו בנושאים שנמצאו על ידם
כתופעה של הפרה שיטתית של חברות הביטוח של זכויות המבוטחים ולא כמקרה בודד שבו שגה
בתום לב פקיד במחלקת תביעות של חברת הביטוח. ראו בעניין זה כתבת השבוע שפורסמה
בתחילת אוגוסט באתר זה:
ערוץ 10: בטוח שזה לא הביטוח - תחקיר אינו מחקר
לח.מ. נראה, כי סביר להניח גם שכבוד
השופטים הושפעו מכתבות משמיצות נגד מבטחים ופרסומים אחרים המוציאים לרעה את שמם של
המבטחים בישראל.
להלן ציטוט משני פסקי הדין
האמורים:
השופט ד"ר מנחם
(מריו) קליין בפסק שין שניתן ביום 29/8/2015 בתא (ת"א) 37003-02-14 ב. ט נ'
אליהו חברה לבטוח בע"מ:
הערה לסיום
ופנייה למחוקק
לא אוכל לסיים פסק דין זה מבלי לומר
את תחושתי לפיה בתיק "0% נכות" מן הראוי היה שהנתבעת תקשיב להצעת בית המשפט שניתנה
ביום 3.3.015 (ושנתקבלה על ידי התובע) ולא תעמוד על קיום הוכחות בתיק.
באופן עקרוני אין מקום לכפות פשרות
והנני מתנגד נחרצות להתנהלות של לחצים מצד בית המשפט כלפי הצדדים להשגת פשרות
בתיקים המתנהלים בפניו. עם זאת, על חברת ביטוח לקחת בחשבון את התור הארוך שממתין
בבתי המשפט (של מבוטחיה!) לקבלת פיצוי בגין תביעות נזקי גוף ועליה לברור במשורה
איזה תיקים "לסחוב" עד להוכחות ולא לעשות זאת ב"תיקי פלת"ד אפס אחוז" אלא במקרים
מיוחדים כגון בתיקים בהם סבורה חברת הביטוח הנתבעת שנסיבות התאונה חשודות, שהתובע
ביים אותה או היה שותף לקנוניה כזו או אחרת.
אין זה המקרה שבפניי, בו לא היתה
הכחשת חבות, לא הובא עדות של חוקר פרטי ודבר מנסיבות התאונה או מהכיסוי הביטוחי לא
הוכחש.
במצב שכזה, לנהל
דיוני הוכחות, חקירות נגדיות, הגשת סיכומים והכנת פס"ד נראה כהשחתת זמן שיפוטי
וזמנם של הצדדים ולא היה בכך "אפס הצדקה" ב"תיק אפס".
אולי "כשל השוק"
בנדון נובע מכך שפסיקת שיעור ההוצאות ושכ"ט עו"ד בתיקי פלת"ד מוגבלים על ידי החוק
ויתכן ויש מקום לשנות את החוק ולאפשר לבתי משפט, במקרים המתאימים, בו נוכחנו לדעת
שלא היתה כל הצדקה עניינית שבגרירת התיק עד תום, לפסוק הוצאות ושכ"ט ריאליים שאם לא
כן נמצאנו מעמידים "אשראי ספקים" זול לנתבעים מסרבי פשרות בבתי המשפט.
משכך ובהתאם להנחיה מספר 14285208
מיום 01.12.08 של מנהל בתי המשפט שניתנה בעקבות חוזר מיום 25.11.08 של היועצת
המשפטית של הכנסת, מתבקש מנהל בתי משפט לשקול האם לא מן הראוי להעביר למחוקק
הערותיי דלעיל, בכדי לשקול תיקון הוראת החיקוק הנ"ל ולהפכה לאפקטיבית, כך שלבית
המשפט תוענק סמכות להטיל הוצאות ושכ"ט עו"ד ריאליים בתיקי פלת"ד ללא נכות שהגיעו עד
לסיומם על ידי ניהול הוכחות ומתן פסק דין, כשלדעת בית המשפט לא היתה כל הצדקה
עניינית לכך והדבר נבע אך ורק מסירוב בלתי סביר של חברת הביטוח להתפשר בתיק לאחר
הגשת תחשיבי נזק וקבלת הצעת בית המשפט.
הנני מורה
למזכירות להעביר העתק פסק דין זה למנהל בתי המשפט בכדי שתישקל פנייה למחוקק בעקבות
הערותיי דלעיל.
השופט אלי ספיר
בפסק דין שניתן ביום 28/8/2015 בתא (ת"א) 10310-11-11 ורדה גלאור נ' מוסך הקניון
בע"מ:
בשולי הדברים אעיר, כי מחוות הדעת
של מר קרופניק, מר אורן יעקוב, מר עמוס ז'ורבסקי ומר ויקטור עידן, עולה תמונה
המעוררת חשש כי לא מדובר במקרה בודד אלא קיימת אצל חברות הביטוח שיטה לפיה קיים
"מסלול עוקף" להלכת מוריאנו, לפיו במלל לוקחים בחשבון את הפרשנות שנקבעה באותה
הלכה, אך בחישוב אחוזי ירידת הערך סוטים סטייה רבה ממנה ביודעין. בית המשפט העליון
קבע בהלכת מוריאנו כיצד יש להעריך ירידת ערך של מכונית שניזוקה בתאונה.
קביעה זו אינה נוחה לחברות הביטוח.
במקום לקבל את הדין, או להתמודד עמו, חברות הביטוח מתחכמות לו ומפירות אותו. הן
מנצלות את עוצמתן הכלכלית כדי לגרום לשמאים לפעול בניגוד להלכת מוריאנו (ומן הראוי
לבחון כיצד התנהגות זו מתיישבת עם דיני ההגבלים העסקיים). באמצעות השמאים ,יוצרות
חברות הביטוח מצג שווא כלפי המבוטחים – כאילו הם מקבלים פיצוי הוגן ונכון בגין
ירידת ערך –בעוד הן מפצות אותם באופן שיטתי פיצוי חסר ומקפח.
לכן אני מורה
למזכירות להעביר העתק מפסק הדין למפקחת על הביטוח וכן לממונה על ההגבלים העסקיים.
.
|
