היועצת קטיה
שורצמן

פתרונות ניהול סיכונים לחברות יזמים, קבלנים ויועצים.
בעלת
ותק של 35 שנה בענף הביטוח הכללי, מתמחה בניהול סיכונים, מתן
הרצאות הדרכה, ייעוץ לאתרי אינטרנט, פיתוח פוליסות, חו"ד
מומחה, ניהול תביעות ועוד.
לאתר
היועצת
הרשמה לטיפים
מהאתר

קבלו את הטיפ השבועי, לתיבת הדוא"ל שלכם - ללא
תשלום
אין
להעתיק את הטיפים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר
|
ביטוח חובה
עלות תאונות הדרכים למשק

בנק ישראל
פרסם בהודעה לעיתונות קטע מדוח הבנק שיתפרסם בקרוב בנושא השפעתן של תשתית הכבישים
ושל אכיפת החוק על תאונות הדרכים בכבישים בין-עירוניים בישראל. לפי הפרסום של בנק
ישראל, הנזק הכלכלי השנתי שהתאונות גרמו בישראל בשנים 2008—2010 עמד על כ-15
מיליארדי ₪, כ-2.0% מהתוצר הלאומי.
משנת 2000
חלה ירידה של כ-40% הן במספר התאונות עם נפגעים והן במספר ההרוגים בהן: אלה עמדו
ב-2012 על למעלה מ-12 אלף ועל 263, בהתאמה. באותה תקופה חלה ירידה חדה במספר תאונות
וההרוגים לקילומטר נסועה. מאחר שבמדינות המתקדמות התרחש תהליך דומה, מיקומה של
ישראל בקרבן נותר כמעט ללא שינוי. את הירידה הנרחבת במספר התאונות וההרוגים ניתן
לזקוף, בין היתר, לעלייה ברמת הבטיחות של כלי הרכב ולשימוש באביזרי בטיחות, וכן
לשיפור בטיפול בנפגעים ובתשתית הכבישים.
הניתוח
מתייחס למספר התאונות עם נפגעים שאירעו מדי חודש בקטעי כביש בין-עירוניים, בשנים
2005—2009. נאמדו מספר מודלים שהמשתנים המסבירים בהם כוללים את נפח התנועה ואורך
הקטע, מאפיינים הנדסיים, אכיפת החוק ועוד, וזאת תוך התחשבות בעונתיות. האמידות
נערכו בשיטות שונות – הבוחנות כיצד מספר התאונות בקטעי כביש משתנה במשך הזמן (panel)
כתלות במשתנים המסבירים – והן הניבו תוצאות דומות.
בנוגע
למאפיינים ההנדסיים נמצא כי תוספת של מטר לשוליים הסלולים מפחיתה את מספר התאונות
בכ-15%; מפרדה בין נתיבי תנועה נגדיים מקטינה את מספרן בכ-32%; עיקול חד בכביש מעלה
את המספר בכ-21%. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם התוצאות שהתקבלו בעולם. עוד נמצא כי
מאפייני ההנדסה באזור המרכז עולים על אלו שבפריפריה.
עבודות
בכביש מגדילות את מספר התאונות בכ-14%.
כאשר
בוחנים את הדירוג של מספר התאונות המתוקנן לקילומטר נסועה – מדד המשקף את ההסתברות
לתאונה – ניכר כי בקטעי הכביש המצויים בראש הדירוג ("כבישים אדומים") קיים ייצוג
גבוה יחסית לקטעים משניים מעוטי תנועה (למשל ברמת הגולן) וייצוג נמוך לקטעי כביש
בדרום הארץ. כל המאפיינים ההנדסיים בכבישים אלו נחותים מאוד ביחס ליתר קטעי הכביש.
אכיפת
החוק נמדדה על יסוד מספר דוחות התנועה האוטומטיים (ממצלמת מהירות) ו/ או הידניים
שניתנו בקטע כביש בהווה ובעבר הקרוב, וכן על יסוד קירוב לנוכחות המשטרה, שחושב על
סמך מספר השעות בהן ניתנו דוחות תנועה ידניים.
נמצא
שההסתברות לתאונות דרכים בכבישים בין-עירוניים פוחתת באופן מובהק בזכות כמה
מאפיינים הנדסיים – ביניהם שוליים סלולים רחבים ומפרדה בין כיווני תנועה נגדיים –
ועולה עקב עיקול חד ועבודות בכביש. לא נמצא כי השתנות באכיפה המשטרתית משפיעה על
ההסתברות לתאונות, אבל אין להסיק מכך כאמור על השפעתה של רמת האכיפה המוחלטת.
|