היועצת קטיה
שורצמן
פתרונות ניהול סיכונים לחברות יזמים, קבלנים ויועצים.
בעלת
ותק של 35 שנה בענף הביטוח הכללי, מתמחה בניהול סיכונים, מתן
הרצאות הדרכה, ייעוץ לאתרי אינטרנט, פיתוח פוליסות, חו"ד
מומחה, ניהול תביעות ועוד.
לאתר
היועצת
הרשמה לטיפים
מהאתר
קבלו את הטיפ השבועי, לתיבת הדוא"ל שלכם - ללא
תשלום
אין
להעתיק את הטיפים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר
|
וועדת הכספים על כפל
דמי ניהול
לפי
הודעה לעיתונות באתר כנסת ישראל בנושא כפל דמי ניהול,
לדבריו של יו"ר וועדת הכספים, סלומינסקי, בישיבת הוועדה שהתקיימה ביום
18/3/14,בגביית כפל דמי הניהול הפכו המוסדיים את החוסך הקטן לכספומט.
לדבריו של
סלומיאנסקי: "המוסדיים הפכו את כספי העמיתים לכספומט במקום לנצל חלק מהרווחים
העצומים להרחבת ההשקעות" המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר אמרה, כי: "כל חיתוך
בחיסכון הפנסיוני – פחות יכולת עמידה בשנות ה
פנסיה.
הגבלת כפל דמי
הניהול בפנסייה - לטובת או לרעת החוסכים? ויכוח נוקב ניטש בין המפקחת על הביטוח
ושוק ההון באוצר,
דורית סלינגר, המקדמת מהלך להגבלת ההוצאות
הישירות של המוסדיים על השקעות במכשירים פיננסיים משוכללים, בעיקר בשווקים בחו"ל ,
לבין יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, הטוען שההגבלה דווקא תפגע בעמיתים, כיוון שתמנע
השקעות מניבות תשואה.
יו"ר ועדת הכספים,
ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר, כי: "הגבלת ההוצאות הישירות לעוד 0.25%, שהם
בנוסף לתקרת דמי ניהול של 1.05% היא הצעת פשרה מקובלת, למרות שבאופן עקרוני אני
מתנגד לחלוטין לכפל בדמי הניהול". ההכרעה בעניין צפויה בשבוע הבא.
המפקחת על הביטוח
אמרה, כי: "האחריות שלנו היא על מה שיישאר בסופו של דבר לעמיתים כשייפרשו לגמלאות.
כל חיתוך בחסכון הפנסיוני זה אומר פחות יכולת התמודדות של הפרט בשנות הפנסייה.
הכנסת קבעה תקרת דמי ניהול אך לא מגבלה העברה לניהול חיצוני. באופן עקרוני ניתן
להוציא את כל 100% הכספים לניהול חיצוני ולהטיל על החוסכים. הגופים המוסדיים מנהלים
1.1 טריליון ₪, סכום שגדל ב- 10% מדי שנה, תיק עצום שלא יכול להתנהל רק בארץ. אנחנו
לא מצפים שגוף יתמחה בכל סוגי ההשקעות ובכך איננו חריגים ביחס למה שנעשה בחו"ל. סך
העמלות שמשלם העמית הישראלי אמנן גבוה יחסית לעולם, אך לא הכי גבוה. רוב החברות
כיום אינן מגיעות לרף של 0.25% הוצאות ישירות ואנחנו מציעים לקבוע את זה כרף עליון.
אין לנו כוונה לייצור זעזועים בשוק ולכן לא הגבלנו לפחות מכך. עדיין לא מצפה לייצור
התמחויות מאוד ייחודיות, אך כן בכל תחומי ההשקעות בישראל. זו הוראת שעה ונבדוק וגם
זה לא כסף שהולך למוסדיים אלא למנהלים חיצוניים".
יו"ר המועצה
הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, אמר, כי: "פעם ראשונה שאני מופיע כדי להתנגד
להצעת רגולציה ממשלתית. ההצעה להגביל את ההוצאות הישירות תפגע בעמיתים. מדובר בטעות
קונספטואלית. רגולציה מאוד קיצונית; נשלם פחות ונקבל הרבה הרבה פחות. יש להבין
שעיקר המימון בישראל יגיע מהמערכת הפנסיונית שצומחת בקצב עצום, מערכת שגדולה על
מדינת ישראל ולכן יש להשקיע בחוץ, כמו למשל בסינגפור. צריך שהכסף יושקע בחכמה
בעולם. מדובר בחסכון לטווח ארוך, שלהבדיל מחיסכון לטווח הקצר, ההשקעה איננה על
מכשירים נזילים, כי הכסף צריך להיות נזיל למשקיעים, כאן היתרון הוא דווקא בכך שזה
כסף לטווח הארוך וניתן להפיק תשואות הרבה יותר גבוהות. אם הגישה שמנהלים לא יודעים
מה עושים יש לבצע הלאמה ולהעביר למדינה. אבל אז צריך לזכור שבפעם האחרונה זה הסתיים
בתספורת הכי גדולה אי פעם בתולדות ישראל: 120 מיליארד ₪, שמימן משלם המיסים. אני
אישית כחוסך, מעדיף שמוציא יותר ונותן לי חשיפה לעולם".
|
