היועצת קטיה שורצמן
פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים
וסוכנים.
הרשמה לטיפים
מהאתר
אין
להעתיק את המדריכים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר
|
ביטוח חובה
האם פציעה אגב ירידה ממלגזה היא תאונת דרכים?
מאת
עוה"ד ארתור בלאייר ויצחק פרנלדס ממשרד מקונן, פלומו, פרנלדס
ובלאייר
  בניגוד
לאינטואיציה שלנו לא כל מאורע שמתרחש בכביש עונה להגדרה של
"תאונת דרכים" הקבועה בחוק הפיצויים נפגעי תאונות דרכים. לעתים
בתביעות נגד חברות ביטוח, בקשר עם ביטוח החובה של הרכב, עיקר
הפלפול המשפטי סב על השאלה אם האירוע המדובר מהווה "תאונת
דרכים" אם לאו.
החוק סובל מהגדרות בעייתיות ומבלבלות למדי, והוא פותח פתח נרחב
לפרשנויות אין-קץ. לדוגמה, הדין מכיר בזכות לפיצויים למשתמשים
ב"רכב מנועי", אך ההגדרה המשפטית של מונח זה (כלומר, מהו רכב
מנועי) אינה מובנת מאליה. למשל, אין חולק שההגדרה חלה על רכב
פרטי "רגיל", אך ברור אולי פחות שבגדרה נכנסים כלי תחבורה כגון
רכבת וטרקטור, ולא מוזכרים אחרים, דוגמת קומביין, מלגזה
וכיוצא באלה.
החוק גם מציע, כחלופה, לראות ב"רכב" או "רכב מנועי", לשם כניסה
בשעריו וקבלת פיצויים, הגדרה חובקת עולם של "מכונה ניידת
הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש". אך הגדרה זו כה גמישה, מעורפלת
ומסורבלת, שהיא מאפשרת לפרשן היצירתי לעשות בה ככל העולה על
רוחו, משל הייתה פלסטילינה.
בגלל בעייתיות ההגדרות שבחוק דיני תאונות הדרכים נשענים אפוא
על פסקי דין (וכאלה למכביר), שחדשות לבקרים מתחבטים בסוגיות
כמו האם ניתן לראות בכלי תחבורתי מסוים "רכב", האם השימוש
שנעשה בו נועד למטרות תחבורה ועוד; ולעתים גם השופטים, שלרוב
נוטים לטובת הנפגעים, עושים מאמצים פרשניים לא מבוטלים כדי
לקרוא לאירוע מסוים "תאונת דרכים", ולא להחריגו מהחוק.
מוכיח את האמור מקרה שנדון לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה.
מדובר היה בעובד שנפצע בעת הפעלת מלגזה במקום עבודתו. העובד
הגיע בבוקר לעבודה, וכבכל בוקר תחילה בדק את כשירות המלגזה.
כאשר סיים את הבדיקה וניסה לרדת מהמלגזה – החליק, אגב ירידתו,
נפל ונחבל בברכו.
העובד הגיש תביעה נגד חברת הביטוח שביטחה את המלגזה בביטוח
חובה. חברת הביטוח סירבה לשלם וטענה בקשר למלגזה שכלל לא מדובר
ברכב מנועי כדרישת החוק, ואפילו אם ייקבע שכן – הרי שהשימוש בה
נעשה שלא למטרות תחבורה. עוד גרסה, כטענה חלופית, שהשימוש
במלגזה נעשה אגב "טיפול דרך" (כאמור, העובד נפצע במהלך בדיקה
שערך לכשירות המלגזה), וככזה אינו בא בגדר החוק.
אלא שבית המשפט אימץ את פרשנות העובד וקיבל את תביעתו
(25.8.14). השופט, יואב פרידמן, קבע שהמלגזה ענתה להגדרה של
כלי רכב "מעורב", כלומר, מיועדת למספר שימושים, חלקם תחבורתיים
וכאלה שאינם; ומצא שבנסיבות התביעה מטרתם הדומיננטית של המלגזה
והשימוש בה הייתה תחבורתית דווקא (לשם שינוע והובלה), ולא
לצורך הנפת מטענים.
השופט פרידמן המשיך וקבע כי
במקרה זה התקיימה ההגדרה של "תאונת דרכים" כדרישת החוק. בהתאם
לחוק, כניסה לרכב או ירידה ממנו משמשים "חזקה מרבה" (הנחת מוצא
מרחיבה) שהאירוע מהווה שימוש ברכב מנועי ולכן עונה להגדרה של
"תאונת דרכים".
בית המשפט הפעיל את
החזקה והחיל אותה על נסיבות התביעה, בקובעו שהעובד נפצע אגב
ירידתו מהרכב.
חברת הביטוח הקשתה וטענה שאפילו מדובר ב"ירידה", הרי שזו נעשתה
שלא למטרות תחבורה, ולכן לא מתקיימת ההגדרה של תאונת דרכים.
לגישתה, העובד ירד מהמלגזה בתום בדיקת כשירותה בלבד – ומכיוון
שמדובר בבדיקה גרידא, ולא בנסיעה או בשינוע "אמיתיים", הרי
שהפעלת הרכב הייתה במקרה זה שלא למטרות תחבורה.
אלא שבית המשפט לא התרשם גם מטיעון זה, וקבע:
"אין זה משנה אם הנסיעה היתה קצרה או ארוכה, האם היה בה צורך
למטרה של בדיקה או תיקון או מטרה אחרת. דיינו בכך שהתובע נסע
ברכב, וירד ממנו בתום הנסיעה ולו נסיעה קצרצרה. די בכך על מנת
שתתקיים הגדרת 'שימוש ברכב מנועי' שבחוק שעניינה 'נסיעה ברכב,
כניסה לתוכו או ירידה ממנו'. הירידה מן הרכב הכרחית בתום
הנסיעה, גם אם אין מדובר בנסיעה למטרת שינוע מטען."
בסופו של דבר חברת הביטוח תיאלץ לשלם.
[ת.א. (שלום – חיפה) 41907-06-11 דרעי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ
ואח' (ניתן ביום 25.8.14)]
|
|