חדשות ביטוח

 

 

 

ביטוח -  "מרכז מידע על ביטוח"

 

ליום 6/10/2009

   

  

תגובתו של בני ברק מידיעות אחרונות לטיפ השבוע ולכתבתו של רון שטיין ב"גלובס"

בני ברק, בניגוד למנהלת האתר, דווקא כן ממליץ להוריו של גלעד שליט לרכוש בעבורו רכב דו גלגלי לאחר השחרור

 

רון חולדאי, ראש עיריית תל-אביב-יפו, מציג עמדה דומה לזו של בני ברק

 

קטיה,

 

 העיתונאי הבכיר בני ברקקראתי את ה"טיפ" שלך להוריו של גלעד שליט, ואת כתבתו של ידידי ועמיתי רון שטיין בנושא ביטוח האופנועים, ואני קצת תמה כיצד אנשי מקצוע יכולים להיגרר לפופוליזם כזה בכתיבתם.

 

אז ראשית לעצתך- לא לקנות אופנוע לגלעד שליט עם שחרורו מהשבי בגלל הסכנה הנשקפת  לרוכבי האופנועים, ועל הצורך להפנות את מאבקם של הרוכבים להקטנת הסכנה בכבישים.

 

שתי הערות: אני דווקא הייתי ממליץ בחום לרכוש לגלעד שליט רכב דו גלגלי. שכן אם הוא ירצה לבלות לאחר שחרורו בכרך הגדול- תל אביב למשל- ויגיע אליו ממצפה הילה במכונית- חלק גדול מזמן הבילוי יתבזבז על פקקי התנועה שבהם יהיה תקוע ועל חיפוש מקום חניה....שימוש ברכב דו גלגלי  דווקא יאפשר לו לנצל את הזמן לבילוי- שהוא באמת ראוי וזקוק לו.

 

ואם את כל כך חרדה לתרבות הנהיגה: לא רק האופנוענים צריכים לדאוג לשיפורה- חלק גדול מתאונות האופנוע נגרמים בגלל אשמתם של נהגי המכוניות, והם כידוע "גורם סיכון" גדול יותר על הכביש מאשר האופנוע שיכולתו להזיק למספר גדול של אנשים- מוגבלת מאוד. בוודאי כאשר הגה המכונית נתון בידיו של נהג חסר תרבות נהיגה- ואולי גם מיומנות- בנהיגה.

 

בכל מקרה לזה לא צריך להיות קשר למאבק הצודק של רוכבי האופנועים נגד תעריפי הביטוח האבסורדיים שהמפקח על הביטוח מבקש לחייב בהם את הרוכבים.

 

ואגב- יש לי הצעה שאולי לא ממש תאהבי- אבל מי שחרד ממש לנפגעי תאונות דרכים- אולי כדאי שינהל מאבק למען סגירת הערים מפני כניסת מכוניות ולהתיר בהן רק  תחבורה ציבורית ורכב דו גלגלי. אין לי בכלל ספק שכתוצאה מכך ירד מספר התאונות והנפגעים, תהיה פחות צפיפות בעיר, יקטן מאוד זיהום האוויר,  ותיפתר בעיית החניה.

 

אבל זה לבטח לא מוצא חן בעיני בעלי המכוניות ודי בצדק. אלא שהם מעדיפים לגלגל את "האשמה" בתאונות- רק לעברם של רוכבי האופנועים כאילו שנהגי המכוניות הם טלית שכולה תכלת ומעולם לא עברו על החוק. לפתע הם יפי נפש ותומכים בהעלאת דמי הביטוח לדו גלגלי- כדי להקטין את מספרם של רוכבי הדו גלגלי ולסלקם מהכביש כי הם ורק הם נוהגים בפראות...

 

אם מדינת ישראל סבורה שלא צריך לרכוב בארץ על אופנועים- שיעבירו חקיקה בנושא. אבל שימוש בביטוח חובה -כדי להקטין את מספר האופנועים על הכבישים הוא מעשה שהדעת אינה סובלת.

 

ולכתבה של רון שטיין: רון יקירי, אני אופנוען ותיק. מאז שנת 1967 . ולי יש שלושה "ילדים" (כולם כבר גדולים ובעלי מכוניות), ו-3 נכדים (עדיין קטנים. ואני דווקא רוכב על אופנוע בעיקר בעיר, ובלי תאונות (כן אפשר גם כך...). ואני לא מתוסכל מכך שיש לי אופנוע (יש לי גם מכונית). אבל מתוסכל ממה שאתה כותב. ובמיוחד מהמסקנה שאתה מסיק מעמדת אותו אופנוען אנונימי "מתוסכל" שאתה מצטט  ואשר "מסבירה מדוע ייקור זה מוצדק, נדרש ואף ראוי שיהיה לו המשך"- כדבריך.

 

נכון שאין לעלות הביטוח קשר למחיר האופנוע והוא נגזר מעלות הסיכון. אבל כאשר נחקק חוק הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים שבו נקבע עקרון חוסר האשם- נקבע גם שהקופה כולה של ביטוח החובה שנעשה אז על ידי אבנר צריכה להיות מאוזנת. ומאחר שביטוח החובה מכסה גם הולכי רגל, גם אופנוענים וגם מכוניות משאיות אוטובוסים ואפילו רכבת- ברור היה שמדובר בסבסוד צולב, שהוא כורח ההסדר הזה, שבו כזכור אין אשם.

 

במשך שנים נשאו האופנוענים במלוא העלות של תאונות מעורבות עם רכב- וכתוצאה מכך נוצר מצב שבו הפך האופנוע לכלי מסוכן- למרות שבחלק גדול מתאונות אלה האשם היה בנהג המכונית. אבל העיקרון שבו כל אחד תובע את הביטוח שלו- גרם לעיוות.

 

לאחר שנים של מאבק וזעקה גדולה- הופעל עקרון החלוקה (שהיה קיים אגב במשך שנים בתאונות שבין רכב קל לרכב כבד- אבל כאמור לא חל על הרכב הדו גלגלי). אז נקבע עקרון של חלוקה נטל הפיצוי בשיעור של 50 אחוז בכל תאונה מעורבת. במחצית מהנטל נשא הביטוח של האופנוע ובמחצית של המכונית.

 

אבל המציאות ונתוני המשטרה הוכיחו שתרומתן של המכונית גדולה יותר ואז באישור הכנסת הופעל לפני מספר חודשים הסדר חלוקה שונה: 25% בתאונה מעורבת מוטל על האופנוע ו-75% על הרכב.

 

מכרז האוצר לציטוט מחירים ושערי ריביתהמפקח על הביטוח שהתנגד לחלוקה הזו לאורך כל הדרך- ניסה לטרפד אותה בצורה נבזית כאשר הגניב לחוק ההסדרים האחרון סעיף מוצנע שנועד לבטל את הסדר החלוקה הזה שאושר על ידי הכנסת- מעשה שרק בגינו- היה צריך לשלם מחיר כבד במדינה מתוקנת. שכן מה להסדר זה ולתקציב המדינה. אבל אצלנו זה עבר הניסיון הזה לעבוד על הכנסת- בשקט...מכל מקום שנתגלה המעשה הנואל- נגנז הסעיף הזה. אבל לא כעסו של ענתבי. והוא כידוע  עקשן ואינו מוותר. אז הנקמה הגיעה באמצעות ההסדר החדש של ייקור תעריפי הביטוח לאופנועים מהאחד בנובמבר.

 

ענתבי אמנם העביר הודעה לעיתונות שבה הודיע כי ממוצע הייקור הוא של 12%. אבל זה הסיפור של האיש שטבע בבריכת מים שעומקה הממוצע הוא 30 ס"מ. זו זריית חול בעיניים. לרוב הרוכבים ובעיקר לצעירים תהיה התייקרות של עשרות אחוזים בביטוח. "זקני הרוכבים והזהרים ביניהם- ואני בתוכם- נזכה להנחה של 8% בלבד). המשמעות לגבי מרבית הרוכבים רובם צעירים ובעלי יכולת כלכלית מוגבלת- תהיה שהם לא יוכלו להרשות לעצמם להמשיך ולהשתמש ברכב דו גלגלי- שהוא כלי היחידי שידם משגת לרכוש או שיסעו ללא ביטוח. אולי יעברו לשמשו במכוניות מיושנות שמטבע הדברים בטוחות עוד פחות מאופנועים שלא לדבר על זיהום האוויר והצפיפות שהדבר יצור. והכל רק בגלל ביטוח חסר פרופורציות במיוחד כאשר מדובר במשהו שהוא חובה.

 

ואם אתה מדבר על חישובים: ראשית הפול משום מה מסרב להעמיד לבדיקה את הנתונים עליהם הוא מבסס את תחשיביו. בדבר אחד באמת אין ספק- במבינה הנוכחי של ביטוח החובה לדו גלגלי- הענף מפסיד. אבל העיקרון בביטוח- ובוודאי בביטוח חובה- הוא עקרון הסבסוד הצולב. הוא מופעל במלוא עוצמתו לגבי הולכי הרגל, או רוכבי אופנים: הם זכאים לפיצוי מבלי שהם משלמים אגורה אחת לביטוח למרות שיש להם תרומה גדולה באשם בתאונות.

 

וביטוח אופנועיםהעיקרון הזה מוצדק. אתה מר שטיין וגם אני כרוכב אופנוע וכבעלים של רכב פרטי- מסבסדים את הולכי הרגל ואת רוכבי האופניים- כי השיקול בביטוח הזה הוא חברתי-כלכלי. שימוש באופנועים- מה לעשות- תורם תרומה משמעותית בחסכון בעלויות- גם בדלק, גם בזיהום האוויר (כן מר שטיין זו עובדה), גם בבזבוז של שעות עבודה בפקקים וגם במקומות חנייה. וכאשר מדובר בחוק בעל משמעות חברתית כלכלית- אי אפשר לקבוע תעריפי ביטוח אבסורדיים. צריך גם הגיון. שהרי באמת לא יתכן שאופנוע ישלם ביטוח גבוה מזה שמשלמת משאית...

 

ואם אתה מר שטיין כל כך חסיד של התחשיבים- בוודאי תוכל להסביר לעם ישראל למה הבעלות של האופנוע צריכה להשפיע על גובה התעריף? מדוע אופנוע הרשום של שם חברה צריך לשלם מעל 10 אלפים שקל לביטוח בעוד שאותו רכב בדיוק בבעלות פרטית ישלם עשרות אחוזים פחות לביטוח החובה. איך זה בדיוק מתיישב עם הסיכון הטהור?

ההסבר הוא כלכלי: הוצאות האחזקה של רכב כזה מוכרות במס הכנסה- אז אפשר "לתקוע" לו קצת יותר בביטוח. לא נורא. וזה באמת שיקול אקטוארי טהור.....

 

אז בבקשה- אל תקנה את הטיעונים של המפקח על הביטוח. חזור נא ולמד מה הביא לחקיקת חוק הפלת"ד ומה היה עקרונותיו. וזכור שביטוח מעצם קיומו- מבוסס על סבסוד. בוודאי כאשר הביטוח הוא ביטוח חובה.

 

תאר לעצמך שמדינת ישראל, או נכון יתר פקיד שלה יחליט שבביטוח הבריאות הממלכתי ישלמו חולים או כאלה שהם בעלי פוטנציאל לחלות- תעריף כפול ומכופל מזה שמשלמים אנשים בריאים. הרי היתה קמה קול צעקה שהיתה מחרידה את מלאכי השרת ממקום רבצם. בצדק הוחלט כי מאחר  שמדובר בביטוח חובה- התעריף אינו מתחשב בפרמטרים כאלה. הוא אחיד לכולם ומבוסס על סבסוד צולב. והעיקרון הזה צריך להישמר גם בחוק הפלת"ד. חלוקת הנטל של חוק סוציאלי כזה- צריכה להתחלק על פני כולם ובשעורים הגיוניים. וזה לא מה שמנסה המפקח על הביטוח להנהיג בשיטת התעריפים החדשה שהוא מנהיג מתחילת נובמבר.


כל הזכויות שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" ©Copyright