פייסבוק דף האתר

ביטוח בבלוג

היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

פיצוי בביטוח השתלות

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

  

 

על פיצוי ושיפוי בביטוח השתלות

מאת קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים, מנהלת תביעות
וחברה בוועדה למונחי ביטוח

 

 

 

כרטיס אדיביום 23/10/2013, ניתן בבית המשפט העליון פס"ד מענין בתיק העוסק בסוגיית הפיצוי המגיע למבוטח בביטוח השתלות, אשר בגופו הושתלו אברים בניגוד להוראות חוק השתלת אברים, התשס"ח-2008.

 

שלושת שופטי העליון שישבו בדין הם:  י' עמית (שנתו את פסק הדין), י' דנציגר וא' שהם.

 

מה שמעניין בפס"ד שניתן בתיק רע"א  2737/12 גולן ונונו נגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ הוא ההבחנה שעשו השופטים בין פיצוי ושיפוי המגיע למבוטח לפי הפוליסה לביטוח בריאות.

 

דברי הסיכום של השופט עמית:

 

"מבלי להידרש לשאלת נטל ההוכחה בפוליסות בריאות כגון זו שנדונה בפנינו, מצאנו כי המשיבה סירבה בדין לשפות את המבקש על הוצאותיו בגין ביצוע ההשתלה. זאת, באשר נסיבות ביצוע ההשתלה מטים את הכף למסקנה כי היא בוצעה בתמורה, בניגוד לתקנת הציבור ובניגוד להוראות חוק השתלת איברים. למסקנה עובדתית ומשפטית זו הגיעו גם ערכאות קמא.

 

בהמשך, עמדנו על ההבחנה בין שיפוי לבין פיצוי והראינו כי אין כל מניעה לשלם למבקש פיצוי בגין מצבו הבריאותי טרם ביצוע ההשתלה, כפי שאין מניעה לשלם לו גימלה בעקבות מצבו הבריאותי לאחר ההשתלה. כך המצב כיום, על פי הפוליסות החדשות ועל פי ההנחיות המחמירות בחוזר המפקח על הביטוח בעקבות כניסת החוק לתוקף, וקל וחומר במקרה שלפנינו, כאשר מקרה הביטוח הוגדר כ"מצבו הבריאותי" של המבוטח.

 

אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור, במובן זה שאנו מחייבים את המשיבה לפצות את המבקש בסכום של 215,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.10.2004 ( על פי סעיף 14.3 לפוליסה הקובע כי המדד הבסיסי הוא מדד חודש מפטמבר 2004) ועד התשלום בפועל. המשיבה תשא בהוצאות המבקש בשלוש הערכאות בסכום של 75,000 ₪."

 

דבריו של השופט דנציגר מתוך פסק הדין:

" מסכים אני לחוות דעתו המלומדת של חברי השופט י' עמית לפיה יש להבחין בין שיפוי לפיצוי בקשר לתשלומים מכוח פוליסת ביטוח בגין השתלת איברים מן החי שנעשתה בניגוד לחוק השתלת אברים, התשס"ח-2008 (להלן: החוק). כמו השופט עמית אף אני סבור כי פסיקת פיצוי – להבדיל משיפוי –  בנסיבות האמורות אין בה כדי לסתור את הוראות החוק ואת התכלית המונחת בבסיסו, מניעת סחר באיברים מן החי.

 

התיק שלפנינו עורר שוב במלוא עוצמתו את הדיון המוסרי והמשפטי אודות הלגיטימיות של סחר באברים מן החי, כאשר אין מדובר בתרומה אלטרואיסטית. בסוגיה זו קבע המחוקק הוראות מפורשות בגדרי החוק לפיהן תרומת אברים שאינה אלטרואיסטית אסורה. ודוק, כפי שציין השופט עמית בחוות דעתו, החוק בא לעגן מוסכמות מוסריות ומשפטיות שהתגבשו עובר לחקיקתו ובכלל זה את הדעה הרווחת לפיה תקנת הציבור אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם סחר באברים מן החי. לצד זאת ציין השופט עמית כי "אין להוציא מכלל אפשרות כי במהלך השנים המוסכמות החברתיות בנושא זה ישתנו" (שם, פסקה 14). אין לי אלא להצטרף לדברים האמורים, בהם תמכו מלומדים שלדברי חלק מהם הפנה השופט עמית בחוות דעתו [ראו: שמואל ילינק "תרומת איברים בתמורה – מודל מוצע" רפואה ומשפט 26 (2002) (להלן: ילינק)], ואף קיימים מלומדים נוספים שלגישתם יתכנו תועלות בלתי מבוטלות בהסדרת סחר באיברים מן החי בתמורה [ראו: יהושע ויסמן "אברים כנכסים" משפטים טז(2) 500, 509-508 (1987) (להלן: ויסמן); עוד ראו והשוו: עמוס שפירא "'הסכמה מדעת' לטיפול רפואי – הדין המצוי והרצוי" עיוני משפט 225, 262 (1989)].

 

מן המפורסמות היא, כי אנשים לא מעטים נפטרים מדי שנה בישראל בשל היקף מצומצם יחסית של תרומות איברים מן המת, כאשר הפער בין "ההיצע לביקוש" הוא רב [ראו: ילינק; יום עיון לזכר עו"ד אליהו זילצטר ז"ל "מוסר כליות – השתלות מהחי" רפואה ומשפט 20 (1999)]. אכן, קיימים שיקולי מדיניות בגינם קבע המחוקק איסור על תרומת איברים שאינה אלטרואיסטית [ראו: שם; ויסמן, בעמ' 505-504; רות וייס-צוקר "התלות הבלתי נסבלת של הרפואה – דילמות אתיות בהשתלת איברים" רפואה ומשפט 9 (1993)]. ברם, אותם חששות התומכים במניעת סחר כאמור באיברים כנגד תמורה ניתנים להסדרה וקיימים מנגנונים שונים של פיקוח ובקרה שיש בהם כדי לנטרל את הסכנות שבאישור סחר באיברים מן החי [ראו למשל: ויסמן, בעמ' 506-505); ילינק]. לאור האמור, אפשר שיחול שינוי בתפישת תקנת הציבור בהקשר הנדון ובעקבותיה אף בהסדר הסטטוטורי (ראו: ויסמן, בעמ' 509-508).".

 

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright