ביום
7/7/2024 פסק שופט השלום בירושלים אלעד פרסקי, כי תאונה בשטח המוסך נחשבת כתאונת
דרכים. פסק הדין ניתן בתיקים ת"א 24503-10-20 פלוני נ' משה ואח' ות"א 839-01-21
שם תיק ללא שמות חסויים
מדובר על תאונה אשר ארעה בתחום של מוסך כאשר אחד העובדים התניע רכב שטופל במוסך.
לאחר הטיפול ברכב התיישב ברכב, התניע אותו נסע לפתע לכיוונו של עובד אחר במוסך ופגע
בו עם הרכב שהיה משולב בהילוך וכתוצאה מההתנעה 'קפץ' וגרם לתאונה.
בית
המשפט קבע, כי התאונה היא בגדר תאונת דרכים ופעולתו של העובד הפוגע מהווה 'נהיגה'
לפי הגדרתה בחוק הפלת"ד. העובד הפוגע, לא החזיק ברישיון נהיגה תקף בעת התאונה ולכן
פוליסות הרכב אינן מכסות את תוצאות התאונה. האחריות לפיצוי הנפגע מוטלת על קרנית
שהודיעה לצדדים שלישיים.
מתוך פסק דין
"כפי
שיפורט להלן המסקנה היא שעסקינן בתאונת דרכים וכי קובי 'נהג' ברכב ללא רישיון ועל
כן קרנית אחראית לשיפוי פלוני. לקרנית זכות לחזור על הצדדים השלישיים למעט בעלת
המניות בחברה. באשר לתביעת המל"ל המסקנה היא כי היא אינה יכולה לחזור על קרנית.
...
אלא
שהתאונה לא התרחשה בעת טיפול-דרך או תיקון-דרך. התאונה התרחשה בעת טיפול במוסך.
בהקשר לכך נקבע כי באופן עקרוני כאשר איש מקצוע נפגע בעת תיקון כלי רכב שמצבו סטאטי
אין זוהי תאונת דרכים שכן מצבו אינו שונה מכל איש מקצוע אחר הנפגע בעבודתו ותרופתו
בחוקים הרלוונטיים לכך.
ככל
שהפגיעה נובעת מנסיעת רכב או מהידרדרותו, אף אם הדבר התרחש במוסך, הופכת הסיטואציה
לתאונת דרכים שכן אף שהאירוע לא התחיל ככזה, משעה שהרכב המעורב החל בתנועה,
חודרת הסיטואציה לליבת הסיכון התחבורתי. כך נקבע ברעא 9332/99 קנאפו נ' מגדל חברה
לביטוח, פ"ד נו(2) 808, 815:
"בכך
אימץ המחוקק, למעשה, את גישת המיעוט של השופט בך בעניין שולמן [1], שלפיה אין הוא
"...רואה הבדל בין פועל במוסך, המתקן חלק או אביזר במכונית, לבין פועל בבית-מלאכה
אחר, המתקן שולחן או מכשיר טלוויזיה. מי שנפצע בעת ביצוע עבודות כאלה זכאי לסעדים
הרגילים על-פי חוקי הביטוח הסוציאלי למיניהם, דיני הנזיקין, או דיני החוזים" (בעמ'
879). כאשר שב הרכב ומשמש לנסיעה, מידרדר או מתהפך, חוזר וקם הסיכון התחבורתי אשר
על נזקי הגוף בעקבותיו בא חוק הפיצויים לענות. ברוח זו מציין חברי השופט אנגלרד
בספרו הנ"ל [8], בצדדו במבחן התחבורתי (עוד טרם חוקק תיקון מס' 8):
"...תיקון רכב שחונה במוסך ביתי או במוסך מסחרי... אינו יוצר סיכון תחבורתי. הפגיעה
היא תוצאה של הליך העבודה, אשר בינו לבין מהות הרכב ככלי תחבורה ממונע אין ולא
כלום. המצב שונה, כמובן, כאשר התאונה נגרמת במקום התיקון כתוצאה מהזזת הרכב או
מהתנעתו. במקרה כזה שב וקם הסיכון התחבורתי ויש לראות את התאונה כתאונת דרכים."
ראו
עוד: א' ריבלין תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים 239 (מהדורה
חמישית, 2020. ההדגשות במקור):
"באותה מידה בכל מקרה אחר בו ארעה תנועה של הרכב בעת תיקון במוסך די בכך כדי להביא
את המקרה אל תוך מסגרת החוק. כך במקרה של הידרדרות הרכב במוסך, כך במקרה של 'קפיצת'
הרכב בשל שילוב הילוך בו במהלך התיקון או הטיפול, או תזוזת הרכב בשל שהרכב הותנע;
תנועת הרכב מוציאה את השימוש בו מכלל השימוש של טיפול בית או מכלל תיקון בית או
תיקון מוסך ומכל מקום היא מקיימת שימוש מתחרה מוכר של תנועה - נסיעה"
הגדרת תנועת רכב כנסיעה לעניין החוק אינה מוגבלת בטווח מינימלי. האפיון הרלוונטי
הוא בהגשמת הסיכון התחבורתי ועל כן בחינתו היא מהותית ולא כמותית. ראו למשל: י'
אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מהדורה חמישית 2022 (להלן: אנגלרד), פסקה 138:
"גם
תנועה קצרה של הרכב, כגון 'קפיצה' קדימה או אחורה בעקבות התנעה, מגשימה את הסיכון
התחבורתי שבנסיעה".
13/8/24
