היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

מחלת מקצוע

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

אין להעתיק את המדריכים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר

 

 

 

 

תביעות ביטוח
 

מינוי מומחה מטעם בית הדין במקרים של מחלות מקצוע

מאת: עוה"ד ארתור בלאייר

 

 

עוה"ד ארתור בלאייר

קיימות מחלות קשות שמתפתחות בגלל תנאי העבודה. הגורם הרשמי שאחראי על קביעות בשאלה אם מחלה מסוימת נגרמה עקב תנאי העבודה של החולה הוא המוסד לביטוח לאומי. מי שאינו יודע, לא פשוט לשכנע את פקידיו בתביעות מהסוג הזה. בדרך כלל לקביעה כזו משמעות כספית אדירה עבור החולה, ומכאן התעקשות המוסד לביטוח לאומי.

 

לרוב, תביעות כאלה נדחות בנימוק להיעדר קשר סיבתי בין העבודה למחלה. במילים אחרות, המדינה אומרת לחולה שמחלתו נובעת מגורמי סיכון שונים כמו גנטיקה, סביבת מגורים ועוד, שאינם קשורים לעבודה. בתוך כך החולה מופנה למחלקה לנכות כללית בביטוח לאומי ועומדת לו הזכות לקבל לכל היותר כ-2,500 שקלים בחודש.

 

כאשר הביטוח הלאומי דוחה תביעה למחלת מקצוע זכאי החולה לפנות בערעור לבית הדין לעבודה. בבית הדין לא יושבים רופאים שמסוגלים להכריע בשאלות של קשר סיבתי בין תנאי עבודה למחלות, ולשם כך במקרים המתאימים מתמנים רופאים מומחים מטעם בית הדין.

 

מינוי רופא מומחה לא נעשה אוטומטית רק משום שהחולה מבקש זאת. על-פי ההלכה המשפטית הנוהגת לבית הדין צריכה להיות סיבה טובה למינוי מומחה. כדי לעמוד במבחנים שעל-פיהם עובד בית הדין לעבודה בכל הנוגע למינוי מומחים במקרים של מחלות מקצוע, על החולה להציג תשתית ראייתית ראשונית לקיום העילה. כך, אם מדובר בחולה אונקולוגי, אסטמטי ועוד, שלטענתו מחלותיו נגרמו עקב חשיפה לחומרים רעילים, עליו להציג בבית הדין לעבודה הוכחות ברורות לחשיפתו לחומרים, למידת החשיפה, לאורך הזמן שבמהלכו היה חשוף להם וכן לפרט ולהוכיח באילו חומרים רעילים ספציפיים מדובר.

 

זוהי במשימה לא פשוטה. כיצד עובד מסכן, חולה ומוחלש יכול להוכיח את כל אלה, אם המעסיק מטבע הדברים לא משתף פעולה בעניין? למרות הקושי בעבר בתי הדין לא עשו הנחה לחולים שבאים בשעריהם בלי "תשתית ראייתית מוצקה" ודחו ערעורים רבים מבלי למנות מומחים רפואיים.

 

אך בשנים האחרונות בית הדין הגמיש את עמדתו בעניין. החל משנת 2009 בית הדין הארצי פוסע עקב בצד אגודל בפסקי דין שונים העוסקים בסוגיה ומתיר למערערים, בנסיבות המתאימות, להוכיח את טענותיהם באמצעות מינוי מומחים רפואיים גם כאשר בשלב הראשוני קיים חסר רב במידע על החומרים הרעילים, על מידת החשיפה אליהם ועוד. כלומר, בית הדין נכון יותר לבוא לקראת החולה ולפעמים מאפשר מינוי מומחה רפואי כאשר ברור שהעובד נחשף לאורך שנים לחומרים מזיקים, אך לא ברור היקף החשיפה המדויק.

 

מקרה שנדון לפני חודשיים בבית הדין לעבודה בתל אביב מדגים את הסוגיה.  המערער עבד במשך שנים רבות בחברה לתיקון ציוד מכני כבד. הוא הגיש תביעה להכרה במחלת ריאות שבה לקה, לטענתו בגלל העבודה. אך הביטוח הלאומי דחה את תביעתו. החולה ערער לבית הדין שבמסגרת ההליך נדרש לשאלה אם התקיימו נסיבות שמצדיקות מינוי מומחה רפואי.

 

מטעמים ברורים בשלב זה המערער התקשה להוכיח בראיות משכנעות לאילו חומרים רעילים ספציפיים היה חשוף ובאיזו מידה, והביטוח הלאומי דרש לדחות את הערעור מסיבה זו מבלי שימונה מומחה רפואי.

 

אלא שבית הדין סבר אחרת. בהסתמכו על פסקי הדין מהשנים האחרונות, שכאמור מגלים גמישות מסוימת בהקשר הראייתי בנסיבות שבהן אפשר להבין את הקושי להוכיח באופן מפורט ביותר באילו חומרים רעילים מדובר, בית הדין קבע שראוי למנות מומחה רפואי.

 

השופט נימק את החלטתו באמצעות שורה של נסיבות שלדעתו מגלות טעם מיוחד למינוי מומחה. בית הדין הסביר כי המערער עבד בסביבה רעילה במשך שנים רבות, כי הוא עשה רושם אמין הן בבית הדין עצמו והן בתשובות שמסר לחוקר מטעם הביטוח הלאומי, כי אינו מעשן ולכאורה לא היה חשוף לגורמים מסכנים אחרים מלבד תנאיי העבודה. עוד עלה מהמסמכים הרפואיים שהציג המערער כי ישנם רופאים שמזהים קשר סיבתי בין עבודת המערער למחלתו.

די בכל אלה, הסביר בית הדין, כדי למנות מומחה.

 

[ב"ל (ת"א) 46014-07-14 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (מיום 13.12.16)]

 

 

5/3/2017

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright