כאשר מדובר בהוצאות ההשבה מהשוק של מוצרים, יש לקחת בחשבון שהסיכון קיים גם לגבי מוצרים בתחומים אחרים מלבד מוצרי המזון. בנוסף לעלויות ההשבה של המוצרים נגרם במרבית המקרים גם נזק למוניטין ולתדמית המוצר.

הסיכון בתעשיית המזון, הוא גדול ובעיקר בתחום תעשיית המזון מהיר. נראה מה קורה, מה יכול להתקלקל וכיצד ואילו דרכים ניתן לטפל במשברים בתחום המזון בעזרת הפתרונות הקיימים בתחום ניהול הסיכונים בנוסף לביטוח. נראה מה יכולים לעשות יצרני המזון על מנת שיוכלו להתמודד עם מה שקורה.

בעת האחרונה הסיכונים הכרוכים בניהול משברים בתעשיית המזון הולכים וגדלים. עלויות ההשבה עולות באופן ניכר קיימים מקרים בהם אין התר להשבה בשל השינויים בחוק. מוצרים הופכים להיות יותר מתוחכמים ויותר מורכבים הלקוחות מוכנים יותר להתלונן בניגוד לעבר. פעם השליכו את המוצר או החליטו שלא לרכוש שוב היום הולכים בחזרה לחנות מחזירים מבקשים פיצוי וחלק מהלקוחות אף פונה לעו"ד.

היצרנים משקיעים כסף רב בשיווק המוצר ובפרסום, קמעונאים מפעילים כוח רב על היצרנים. עיקר הבעיות הן: זיהום (בעיות הגיינה), בעיות וטעויות היצור, זיהום צולב, בעיות שמקורן בחומרי גלם שסופקו ליצרן, טעויות בתוויות – כאשר המרכיבים אינם מוצגים נכון ע"ג אריזות, טעויות אנוש וכן נזק בזדון למוצרים כמו זיהום וקלקול ע"י עובדים שאינם מרוצים.

בעיית הזיהום במוצרי מזון היא הימצאותם של גופים מיקרוביולוגיים כמו: סלמונלה, חיידקי קולי וליסטריה, גופים זרים, מתכות כבדות, תוספי מזון, חומרים כימיים, רעלים ומרכיבים אסורים העשויים להיות מסוכנים ביותר לצרכנים וליצרן.

בעיית הזיהום אינה בלעדית לתעשיית המזון והיא קיימת אף בתעשיית התרופות, הקוסמטיקה והטבק. אם יש בעיה בשמפו, היצרן אמור לגלות אחריות ולנהוג בהתאם. כיום קיימת עליה בפגמים המתגלים בצעצועי ילדים, מוצרי ספורט כל דבר העשוי לגרום לפציעה של אדם. כך גם בתעשיית יצור הרכב. יצרני הרכיבים המייצרים חלקים פגומים עשויים לגרום נזק לכל הרכב. ברשתות מזון קיים סיכון של השבת מוצרים בשל זיהום של מוצרים שמקורו במטבח. כאשר מדובר ברשתות גדולות, הבעיה היא ארצית הואיל והפרסום הוא ארצי ונגרם נזק למוניטין של כל הרשת. כך שברשתות קיים הצורך להגן על המותג כאשר יש לראות את שרשרת האספקה: המגדל, היצרן, המשווק והקמעונאי.

בבריטניה למשל קיימות סיבות שונות ובלתי צפויות שהובילו לזיהום ולהשבה של מוצרים.

חקיקה יש דירקטיבה יחסית חדשה 15/1/04 החלה על כל המוצרים ולא רק מוצרים מוגמרים . כלומר, כל גורם בשרשרת האספקה אמור לציית להנחיות ולא רק היצרן הסופי. על היצרנים להודיע לשלטונות. בעבר עשו הכל ע"מ למנוע פרסום שלילי ועשו השבה בשקט, היום החוק מחייב לדווח מיידית לשלטונות. השלטונות מודיעים לתקשורת ומעדכנים את העיתונות. בארה"ב The Federal Food, drug and Cosmetic Act אינו מאפשר לאף די אי ליזום השבה. האף די אי אם כן, מבקש ומרבית מקרי ההשבה נעשים באון ולנוטרי (רצוני). אם היצרן מתנגד הם יכולים להחרים מוצרים. אף די אי אינו מושלם הם בעבר כבר הודיעו על השבה באופן גורף במקום לחברה ספציפית.  למשל המקרה שקרה בסילנס וואלי קליפורניה בעקבות נזק לגידול מקומי של תרד:  200 חלו ב21 מדינות 16 נזק לכליות 3 נפטרו. האף די איי הודיע לציבור שלא לרכוש תרד טרי או תערובות בסלט המכיל תרד בכל מקרה .

העברת סיכון למוצרי מזון הוצאות השבה והשמדה לפעמים ללא השמדה המוצרים חוזרים לשוק השחור.

הנזק ירידה במחזור המכירות.

שיקום – פירושו פרסום על מנת להחזיר את הצרכנים, מיתוג מחדש אריזה מחדש. יש רכיבים בתוך מוצרים ואז יש להשיב את המוצר של אחרים. הוצאות סחיטה והוצאות של יעוץ. החברה לניהול סיכונים בשל מוצרים מספקת קו חם במשך 24 שעות ביממה לייעוץ בענייני השבה, יחסי ציבור, הוצאות חקירה מדוע חיבל במוצר. התגובה חשובה ביותר.

סי סי סי – חברה תגלה שיש לה מוצרים באחסון ברחבי המדינה יותר מאחרים.

זיהום תאונתי. חיצוני וניתן לאיתור. הפוליסה לא תכסה טעם ריח ומראה אלא הוכחה שהמוצר זוהם כמו מחלה, חולי וכד'.

מוצרים מבוטחים – כמעט הכל מה שמיוצר כולל ע"י קבלני משנה. הכיסוי הוא על בסיס הגשת תביעה. ברחבי תבל גבולות אחריות למקרה ולתקופה הוצאות סבירות והכרחיות. הביטוח מכסה אובדן רווחים של צד שלישי, הוצאות פרסום, השבה בהוראת השלטונות.

פתרונות ניהול סיכונים -  מדיניות של השבה, תכנון, סימולציה, ניהול משברים, חקיקה ועוד.