היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

רגולציה בביטוח

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

 

 

 על רגולציה  בדגש על תחום הביטוח  

 

 

הרצאתו של רו"ח דורון שורר, רו"ח (לשעבר, המפקח על הביטוח) בפני באי כנס הביטוח של AIG  ישראל  שהתקיים ביום 4.05.09 במתחם "נובה", נמל תל-אביב

 

 

 על אודות AIG

 

 

מה היא רגולציה ? 

 

רו"ח דורון שורררגולציה היא מכלול החוקים, הכללים וההסדרים לפעילותו והתנהלותו של ענף באופן יעיל, הוגן , יציב ובעל ערך ממשי לכל, והכול על פני זמן.

 

הרגולציה מחייבת השקעת משאבים, ממתנת את קצב הפעילות  או אפילו מפריעה  ולעתים מעצבנת ומוציאה מהכלים. תרומתה לניהול השוטף ושל פעילות הפירמה רבה אך לא תמיד שמים אליה לב. מבחנה  בעיתות משבר על סוגיו השונים .האם היא הואילה? האם השיגה את מטרתה כאמור?

 

כחבר דירקטוריון AIG ישראל ספגתי לא אחת הערות ביקורת על הפעילות הרגולטורית  האינטנסיבית של המפקח על הביטוח לדורותיו. אולם מאז פרוץ המשבר הכלכלי הכללי ובמיוחד כניסתה של AIG העולמית למשבר חריף  השתנה לא רק הטון אלא גם המוסיקה. לפתע  נשמעות הערות כגון "כמה טוב שהמפקח קבע ש..." או מזל שלפני זמן הוחלו כללים אלה או אחרים, אביא דוגמא פשוטה:

 

כאשר הפיקוח על הביטוח הנהיג ואכף על  חברות הביטוח המקומיות ועל מבטחי המשנה הזרים חובה להשאיר בארץ פיקדונות כספיים נזילים בגין התחייבויותיהם רבו המבקרים, המזהירים כי זה יפגע בזמינות ביטוח המשנה לישראל, כי זה ישפיע דרמטית על ייקור התעריפים ועוד.

 

 

רו"ח דורון שורר לשעבר המפקח על הביטוח עם חוה פרידמן שפירא מנכל"ית AIG ישראלבדיעבד אנו יודעים שדבר מאלה לא קרה. אולם כאשר AIG העולמית נכנסה לקשיים ובשלב הראשון הייתה חרדה להמשך קיומה ועמידתה בהתחייבויות  "...כמה טוב היה שבידי AIG  ישראל היו מקורות זמינים של מבטח המשנה –חברת האם שנטרלו את החלק הארי של הסיכון ואפשרו המשך פעילות תקינה ואף למעלה מזה המשך צמיחה."

 

ברב תחומי המשק ניתן להסתפק במערכת החוקים והתקנות, הכללים וההסדרים הכלליים. מערכת רגולציה ספציפית נחוצה ונדרשת בענפים בהם יש חוסר פרופורציה קיצוני ביחסי הכוחות בין לקוח קטן, חלש וחסר ידע וישע לבין ספק מוצרים או שירותים  גדול ,חזק ומיומן.

 

ראה למשל לקוח שביטח עצמו ביטוח פרט של 5,000 ₪ לשנה יתקשה להתמודד עם חברת ביטוח המעסיקה עורכי דין ברטיינר ומומחים מכל הסוגים.

 

תפקידה של הרגולציה הספציפית לשפר את יחסי הכוחות ולאזנם בכדי לאפשר פעילות כלכלית הוגנת, יעילה ובעלת ערך למשק ולפרטים כאחד.

 

 

אתרכז בהמשך ברגולציה על הביטוח.

 

בראש כל מערכת רגולציה ישנו מפקח [רגולאטור] אשר תפקידיו  מוגדרים בחוק או בהסדרה אחרת.

 

המפקח על הביטוח פועל מכוח חוק הפיקוח על עסקי ביטוח  ויעדיו מוגדרים. לפעול ולדאוג לרווחת המבוטחים, הגינות המערכת בין השאר על ידי שמירה על איתנותן הפיננסית של חברות הביטוח ויציבותן.

 

לו המפקח על הבנקים היה פועל על פי אותה הגדרה סביר שענף הבנקאות היה הרבה יותר תחרותי,

עלות שירותיו יותר נמוכה ורווחת הצרכנים יותר גבוהה. הפיקוח על הבנקים בנבדל רואה ביציבות הבנקים

והשאת רווחיהם להגברת יציבותם כיעד עיקרי, במקום הרבה יותר גבוה בסולם היעדים שלו.

 

כך למשל כאשר כיהנתי כמפקח על הביטוח קבעתי קביעות ערכיות שנבחנו בערכאות לרבות בית המשפט העליון ובית המשפט הגבוה לצדק. קבעתי כי שמירת רווחת המבוטחים, יעילות עסקית, הגינות ויושר הם ערכים עליונים בענף והפעלתי את שיקול דעתי וסמכותי בהתאם.

 

כאשר נתגלתה פעילות קרטלית לא היססתי להביא לפיטוריהם של מספר גדול של יושבי ראש ומנכ"לים של חברות ביטוח [17 במספר].

 

במקרה אחר של פגיעה בערכים אלה לסגירתה של חברת ביטוח או כאשר בעלי שליטה פעלה שלא בהתאם לדרישות הרגולציה אילצתי אותם למכור את מניותיהם בחברה.

 

בכך נקבעו ונאכפו נורמות אשר הינם היום נכס צאן ברזל בענף. לא פעם בישיבות הדירקטוריון של החברה אני שומע את הדיהם הצלולים של אותן החלטות אף שמרבית היושבים סביב השולחן אינם מודעים לרקע ולנסיבות של ההחלטה. אני בהחלט שבע רצון מכך.

 

אך מעבר לכך מדוע יש צורך ברגולציה ספציפית וכל כך מפורטת בענף הביטוח? אמנה בקיצור רב רק כמה נקודות המייחדות אותו.

 

1. ההכנסות נקבעות מראש ובאופן סופי ואילו ההוצאות  הינן לא ודאיות ומוצאות בעתיד.

בשאר הענפים המצב הוא הפוך ראשית מוציאים את ההוצאות –והן ודאיות  ורק אחר כך באה  ההכנסה אשר ברובה אינה ודאית. יש לזכור כי אי הודאות של ההוצאות הינה רב ממדית:

 

א. חיתום - איכות הנתונים וזמינותם ,קריטריונים מותרים ואסורים

ב.פיננסיים - שוק ההון, שערי ריבית, שערי חליפין

ג. רווחיות-

ד. דרישות רגולטוריות וצרכניות עתידיות.

 

2. הביטוח משתמש באופן אינטנסיבי בנתוני עבר בכדי לחזות את העתיד.

 אולם יש לזכור, כי חברות הביטוח מבטחות את העתיד ולא את העבר. הכלים העומדים לרשות המבטחים לחזות את העתיד ,לאמוד את ההוצאות הצפויות ולתמחרן מוגבלים מאד.

אמנה כמה מהמגבלות כדוגמא:

 

    א.שינויים פוליטיים – השפעה על עלית שיעור  גנבות הרכב

    ב.שינויים דמוגראפיים- עליה חדשה עם מאפיינים חיתומים שונים.

    ג.שינויים תרבותיים –השפעה על שיעור הונאות הביטוח.

    ד.שינויים טכנולוגיים- למשל ברפואה-גידול בעלויות הטיפול, תרופות ומכשירים חדשים.

כמובן שאלה ואחרים מעבר לשינויים הכללים במשק.

 

3. מדידה ודיווח של הפעילות והתוצאות העסקיות

כידוע, החשבונאות מטפלת באופן בלתי סימטרי בהכנסות והוצאות. רבים יחשבו כי ההבדל מסתכם בכך שיש להסתכל על הדוחות ב"מהופך" כ"תמונת ראי" . ולא כך !!.

 

מהי פעילותה ותוצאותיה של חברת ביטוח?

כיצד יודעים אם הרוויחה או הפסידה בתקופה מסוימת? בעיקר אם נזכור את,הזנב הארוך, ה" LONG TAIL". למדידות אלה משתמשים בשלוש מערכות שונות הפועלות על פי כללים לא זהים ואשר כל אחת נותנת תשובה ואינדיקציה לחתכים אחרים של הענף הייחודי הזה.

 

 

אציינן בקיצור נמרץ:

 

א. GAAP – על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים. מתייחס בעיקר לשוק ההון. בעלי מניות וחוב, מוסדות פיננסיים וכו'.

 

ב.STAT   - על פי הנחיות וכללי מדידה והצגה לצרכי פיקוח. לרב שמרניים יותר. משמשים בעיקר בדו שיח בין החברה לפיקוח לצרכי יציבות .

 

ג. כלכלי    -  משקף את תפיסתה של החברה את עסקיה. מודדת ומדווחת פנימה על פי ערכים  כלכליים, מדיניותה והערכותיה.

 

 

כל אלה יחד משפעים על דרישות ההון הרצויות, הנדרשות והקיימות וכמובן על התמחיר, החיתום ועוד.

  

למפקח על הביטוח ולמערכת הרגולציה יש תפקידים חשובים מאד בכוונונו [ MONITORING ] של הענף בכלל ועל ענפי המשנה הספציפיים בפרט. התפקידים מגוונים.

 

קביעת נורמות, כללים ושיטות אחידים תוך מתן חופש אינטרפרטציה לכל חברה על אפיוניה וייחודה. בחינה מתמדת של  התקיימותם או אכיפתם.

 

קביעת רמת הפיקוח מענף ביטוח אחד למשנהורמת ההתערבות בפעילותה של החברה הבודדת או דיווחיה. קביעת רמת התחרות בין החברות ובינן לענפים אחרים.

 

הפיקוח על הביטוח בישראל  הינה מערכת מאד מצומצמת  ביחס לעולם או למערכות אחרות בארץ.היא ענייה מאד במשאבים למימוש יעדיה אך כבר יותר מעשור נמצאת בצמיחה והתפתחות אינטנסיביים בכיוון הנכון של סגירת הפערים.

 

יחד עם זאת יש לציין, בצער, כי טרם נוצרה בארץ תרבות  ומסורת של יחסי גומלין והתנהגות בענפים  המפוקחים, בהיבטים השונים, ובין כל המפקחים והמפוקחים השוני. האירועים המדווחים בכותרות העיתונים בימים אלה בענף הבנקאות יעידו על כך. עלינו לצעוד עוד דרך ארוכה עד להיווצרות תרבות ומסורת אלו .

 

 

אביא עכשיו דוגמא מקיפה על הסדרה של ענף.

 

אביא את התפתחות ענף ביטוח חובה מאז חקיקת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והפעלתו באמצעות ביטוח ממשלתי המשווק ע"י סוכנים-חברות ביטוח פרטיות ועד לרפורמה הגדולה במחצית השנייה של שנות ה-90 הפרטת הענף והעברתו לסקטור הפרטי ועל אחריותו.

 

כיצד רגולציה אחת יצרה ענף מתבדר, גירעוני ברמות גבוהות עם ועדות בדיקה וחקירה חדשות לבקרים ובמיוחד תעריפי ביטוח מופרזים ואילו שינוי הכללים, רגולציה אחרת הביאה להורדת תעריפים דרמטית, הגברת הזמינות, ההוגנות בין המבוטחים, רווחיות ועוד.

 

נדמה לי כי בדוגמה זו על שני חלקיה אפשר להדגים באופן הנכון ביותר את מהות הרגולציה, יתרונותיה וחסרונותיה אך גם את האומנות והיצירתיות הנדרשת מהרגולאטור לביצוע תפקידו.

               

  

 

 

 

 

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright