אחד הנושאים המרכזיים והרגישים בעולם הביטוח הוא סוגיית מועד
מסירת המידע לחברת הביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח.
החוק מחייב לשלם
תביעה בתוך 30 ימים מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו אך
אינו קוצב בזמן את המועד העומד לרשות המבטח להגיש למבוטח את רשימת המסמכים הדרושים.
הממונה על שוק ההון פרסם חוזרים והנחיות בנושא, בפועל קיים
פער מהותי בין ההצהרות לבין מה שקורה במציאות: מבוטחים רבים ממתינים חודשים מיותרים
עד לקבלת הפיצוי, לעיתים בשל דרישות משלימות של שמאי, לעיתים בשל דרישות נוספות
לניירת שאינן מופיעות בטופס התביעה, ולעיתים פשוט מפני שהתביעה "עומדת" עד שנציג
כלשהו יואיל לכתוב דוח.
המשמעות הכלכלית ברורה: המבוטח מפסיד כסף, בזמן שחברת הביטוח
ממשיכה להרוויח, בין היתר מהשקעת כספי העתודות בבורסה או באפיקים סולידיים.
בפועל, כל עיכוב כזה הוא לא רק בלתי הוגן אלא גם יוצר נטייה
מבנית שמעודדת חברות ביטוח להשהות תשלומים, ובכך פוגעת במבוטחים החלשים ביותר בזמן
שהם נמצאים בשעתם הקשה.
הבעיה המרכזית מועד "מסירת המסמכים" נקבע בפועל על פי נוחות
חברת הביטוח
לכאורה, החוק מבקש לקבוע מנגנון ברור: חברת ביטוח צריכה לשלם
בתוך פרק זמן מוגדר לאחר שמבוטח מסר את כלל המסמכים הנדרשים.
בפועל, מה שקורה הוא ש:
1. המבוטח נכנס לאתר חברת הביטוח
2. מוריד את טופס הגשת התביעה
3. מכין את כל המסמכים הרשומים בטופס
4. מגיש בצורה מסודרת, לעיתים באופן דיגיטלי
אלא שאז קורה לפעמים:
* שמאי מגיע "בזמנו החופשי"
* בודק את הנזק
* דורש מסמכים נוספים שאינם בטופס
* מבקש השלמות שאינן קבועות בתקנות
* וכעבור זמם שיכול להגיע לכדי מספר שבועות – מגיש דוח נזק
לחברת הביטוח.
חברת הביטוח טוענת כי "מועד מסירת המסמכים" הוא רק המועד שבו
נמסר המסמך האחרון שהשמאי דרש. זוהי פרקטיקה שמייצרת תמריץ ברור לדחייה מצד חברת
הביטוח שהרי כל מסמך נוסף דוחה את מועד הפיצוי.
בינתיים:
* המבוטח מחכה
* ההלוואות מתייקרות
* נזקי הריבית מצטברים
* וחברות הביטוח נהנות ממשחק הזמן
הפגיעה המשפטית והכלכלית במבוטחים - אובדן ריבית אמיתית
כאשר הפיצוי מאחר חודש או חודשיים, מדובר באובדן ממשי:
* המבוטח נאלץ לשלם מכיסו על תיקונים, טיפולים או הוצאות
רפואיות
* הוא לוקח הלוואות יקרות במקום לקבל את הכסף שמגיע לו
* הוא מפסיד רווחים פוטנציאליים על כספים שמוחזקים אצלו בזמן
קצר יותר
במקביל, חברת הביטוח משקיעה את הכסף של המבוטח, וכאשר מדובר
בהיקף כולל של מיליארדי שקלים העיכוב מצטבר לכלי פיננסי בעל ערך משמעותי.
אפשרות לפגיעה בזכות הקניין ובזכות לשוויון
כאשר המועד שבו "נמסרה" התביעה נקבע לפי גחמה או דרישה
מאוחרת, ולא לפי מועד הגשת הטופס, המבוטח מוצא עצמו תלוי באופן מוחלט בחסדיו של
שמאי הביטוח.
עומס שמאים
* נוחות נציגים
* תהליכים פנימיים של החברה
ככל שסכום הנזק גדול יותר כך יש לחברת הביטוח כוח מיקוח
גדול יותר מול המבוטח.
פגיעה בחיי היום-יום וביכולת כלכלית בסיסית
מבוטחים אינם תובעים פיצויים "כדי להרוויח". הם עושים זאת כי
נגרם להם נזק. חברת ביטוח שמעכבת תשלום פוגעת במבוטח בדיוק ברגע שהוא זקוק לו
ביותר.
עיכוב תביעות - תמריץ מובנה שמשרת את חברות הביטוח
במנגנון הקיים, חברות הביטוח נהנות ממבנה עם תמריץ שלילי
למבוטחים ותמריץ חיובי למבטחים: כל יום עיכוב = רווח לחברת הביטוח
הכסף שאמור להיות משולם למבוטחים לא "יושב בצד".
הוא מושקע, מניב רווחים, ומגדיל את תוצאות החברה.
בזמן שהמבוטח ממתין, הכסף שלו ממש שלו ממשיך לעבוד עבור
חברת הביטוח ולהניב לה רווחים.
דרישות "השלמה" שמתחילות מחדש את הספירה
שיטה זו מאפשרת לחברת הביטוח "לגלגל" את התביעה קדימה:
* דרישה ראשונה: העתק תעודת זהות
* דרישה שנייה: מסמך תיקון
* דרישה שלישית: אישור שמאי
* דרישה רביעית: תמונות נוספות
כל דרישה מזיזה את השעון לטובת החברה.
שמאים בדרך כלל עובדי חוץ — ללא לוחות זמנים מחייבים.
שמאי, שאינו עובד ישיר של חברת הביטוח, מגיע לעיתים בתוך:
* 5 ימים
* 10 ימים
* 14 ימים
* ואפילו יותר
הוא מגיש את הדוח בקצב שלו. המבוטח משלם את המחיר; חברת
הביטוח חוסכת ומרוויחה שלא כדין בשל השקעת כספי המבוטח במקום לשלם לו את התביעה
בהקדם האפשרי..
למה הפתרון חייב להיות בחקיקה ולא בעוד חוזר רגולטורי
חוזרים ניתן לעקוף גם כיום קיימים הנחיות רגולטוריות רבות.
אבל:
* חברות הביטוח מפרשות אותן כרצונן
* קשה לאכוף כל מקרה בודד מול מאות אלפי תביעות בשנה
* מבוטחים אינם משפטנים ואין להם זמן או כוח להילחם
לכן דרוש עדכון לחוק חוזה הביטוח פשוט, ברור וחד-משמעי.
העדכון לחוק צריך להגדיר בדרך חד משמעית כמו למשל:
"המועד הקובע למסירת מידע לחברת הביטוח הוא המועד שבו המבוטח
הגיש את כלל המסמכים כפי שנדרשו בטופס התביעה כפי שמופיע באתר החברה, ללא קשר
לדרישות משלימות שיועלו לאחר מכן"
מה המשמעות של נוסח כזה?
* אם שמאי דורש מסמך נוסף הספירה לא מתחילה מחדש
* חברת הביטוח תצטרך לדאוג מראש לרשימת מסמכים מלאה
* כל עיכוב נוסף יהיה באחריותה הבלעדית
* המבוטח לא ייענש על חוסר יעילות של החברה
שקיפות מלאה מסמכים ברשימה סגורה
כאשר רשימת המסמכים מופיעה באתר החברה, היא חייבת להיות
הרשימה הסופית. אין אפשרות להמציא דרישות נוספות שיעכבו את תשלום התביעה.
השלכות חיוביות לשיפור החוק שיביא לכדי:
1. שיפור השירות למבוטחים ותחרות אמיתית בין חברות תתפתח
כאשר תביעות יטופלו:
* מהר
* בשקיפות
* ללא עיכובים מיותרים
חברות שיתעכבו יאבדו לקוחות.
תיקון החוק יביא גם
הפחתת תביעות משפטיות
כיום מבוטחים רבים פונים: לבתי משפט, למפקח על הביטוח
וליועצים משפטיים רק כדי לקבל את מה שמגיע להם. כשיהיה חוק ברור המערכת המשפטית
תקטן, והנטל על המבוטח ירד.
מניעת ניצול לרעה על ידי כוח מונופוליסטי - שוק הביטוח הוא
שוק ריכוזי. חברות הביטוח אינן נרתעות מעיכובים, כי הן יודעות שלמבוטח אין חלופה
ממשית.
תיקון החוק יביא לכדי איזון אמיתי.קיצור זמני טיפול שמשמעו
חסכון במיליונים לכלל הציבור.
כאשר הכסף עובר בזמן הוא אינו צובר הוצאות נלוות כגון מימון
למבוטח. תשלומים מהירים גם מפחיתים עלויות תפעול לחברות, ומייעלים את השוק כולו.
עקרונות יסוד לתיקון החוק
1. המבטח ימציא למבוטח לפני ביקור השמאי רשימת מסמכים סגורה
2. בקשות משלימות למסמכים לא יעכבו טת המועד לתשלום התביעה
5. יקבע פיצוי משמעותי למבוטח על כל יום עיכוב שאינו באשמתו
6. הריבית בה ישא המבטח חייבת להיות ריבית עונשית ולא ריבית
רגילה
סיכום
הצורך לעגן בחוק את מועד מסירת המידע לחברת הביטוח אינו
עניין טכני או בירוקרטי הוא מהותי להגנה על המבוטחים, למניעת ניצול של פערי כוחות,
וליצירת מערכת ביטוח הוגנת ומקצועית.
חברות ביטוח נהנות כיום ממצב של מחוסר בהירות ומעיכובים
שמשרתים את האינטרסים שלהן על חשבון כספי המבוטחים. באמצעות חקיקה ברורה ניתן ליצור
מערכת שבה יום הגשת המסמכים בטופס התביעה הוא היום הקובע, ללא עוררין.
10/11/2025
