|
ההיסטוריה של הביטוח
מסמכי אלתר לוין ירושלם - חלוץ הביטוח
בא"י
לדף המסמכים
תוכן הכתבה
ההיסטוריה
של הביטוח
מוזיאון
הביטוח של קטיה שורצמן
 אלתר
לוין
מחלוצי הביטוח
בארץ ישראל, פתח את סוכנות הביטוח שלו "אחריות לחיים" בירושלים בשנת 1905 והמשיך
לעבוד כסוכן ביטוח עד 4 באוקטובר 1933 כאשר מצא את מותו באופן מסתורי.
בנוסף
לעיסוקו בביטוח, פרסם אלתר לוין שירים תחת שם העט "אסף הלוי". הוא כתב מאות שירים
על ירושלים ועל העם היהודי באותה תקופה ונמנה עם מחיי השפה העברית. יצירתו המפורסמת
ביותר יצאה לאור בכרך מפואר תחת השם מגילת קדם.
קורות חיוו של לוין יכולים
לשמש עלילה לסרט פעולה וריגול בשל מאסרו בשנת 1917, יעל ידי השלטונות העותמאניים
בחשד לריגול לטובת האמריקאים והבריטים.
אלתר לוין שלט בשפות רבות
וייצג בארץ חברות זרות מאנגליה, צרפת, ומדינות נוספות. משרדו היה ממוקם בבנין סנסור
ברחוב יפו בירושלים והיה אחד המשרדים המפוארים בתקופתו.
בשנת
1933 מצא את מותו בדרך מסתורית כאשר נמצא תלוי על מרפסת ביתו בשכונת רוממה
בירושלים, מבלי להשאיר מכתב פרידה ובלא סיבה הנראית לעין.
אולם מותו הטראגי לא סתם את הגולל
על הפעילות הביטוחית של המשפחה. נכדו מרדכי מונין פתחת בשנת 1965 סוכנות ביטוח
בירושלים אותה הוא מנהל עם בנו אריאל, עד עצם היום הזה. אלתר לוין, אם כן, הוא אבי
סבו של אריאל מונין המשמש כסמנכ"ל
אל-עד סוכנות לבטוח.
התמונה של
לוין ומרבית המסמכים נמסרו לפרסום על ידו.
אלתר לוין
ייצג בישראל בתחילת העשור הראשון של המאה העשרים את חברת אקויתבל שהיתה החברה
הגדולה ביותר בעולם, או כלשון התקופה "האדירה בתבל" החברה היתה תחת פיקוח של מדינות
רבות שבהן פעלה: "חברת אחריות לחיים שומה תחת השגחת כל הממשלות בעולם".
"בשנת
1911 שלמה האקויתבל חמשה וששים מיליון רק בתור רווחים להמובטחים, מספרים שאין
כדוגמתם בספרי יתר חברות אחריות החיים"
חברת
ביטוח חיים נקראה באותה תקופה, חברה לאחריות חיים ופוליסה נקראה פוליצה, המבוטחים
נקראו מובטחים...
ההסבר על
הביטוח כולל גם, איך לא, התייחסות לביטוח נכות או לפי השפה המקובלת בימים ההם
"מומיות" וכך נרשם, כי "במקרה "מומיות שלמה ומוחלטת" הן בסיבת אסון או מחלה משלמת "נציונל"
בתוספת פרעון מצד המובטח, את סכום האחריות השלם בחייו של המובטח.
כיסי ברחבי
תבל - או בלשון התקופה "במלוא עולם":
"חופשי הוא
המובטח לנסוע לאיזו ארץ שהיא, לעוף באווירון בקווי אויר הרגילים ולהתעסק באיזה משלח
יד שהוא. "נציונל" משלמת בכל מקרה, מבלי להתחשב עם סיבת המוות, תנאיו ומקומו".
"הביטחון
באחריות-חיים נותן למבוטח הגנה במקרה מותו המוקדם, מן היום הראשון להבטחתו, מישהו
שהבטיח את עצמו למשל, באלף לא"י וסלק רק את הפירעון הרבעוני הראשון (נאמר חמש לא"י
בערך) ומת באותו יום שקבל בו את הפוליס, משלמת "נציונל" ליורשים את כל הסכום המובטח
של אלף לא"י".
"המבטח
את עצמו בחברה עתיקה ואדירה הוא לא רק מצא את כספו לאחר זמן אלא קבל עליו רווחים
ולפעמים רווחים יותר הגונים מרוחי בנק. מלבד חסכונו הבטוח בעירבון ממשלתי ומלבד
הרווחים החשובים הלא יש לו גם הגנה במקרה מות, כי, המכניס, נאמר 20 לא"י בבנק ומת
בשנה הראשונה, מקבלת משפחתו 20 לא"י, המכניס סכום זה לחברת אחריות החיים ומת בשנה
האשונה, מקבלת משפחתו אלף לא"י! (בעצם אם שילם רק רבע ראשון של 5 לא"י ומת, מקבלת
משפחת אלף לא"י!).
הצעה
לביטוח חיים או הצעה לאחריות לחיים של חברת
"נציונל" שנוסדה בשנת 1787 והתפתחה בשנת 1830.
הברון רוטשילד מפריז נמנה עם מייסדי החברה.
ההצעה לאחריות חיים
כוללת שאלות לגבי מציע (הוא
המובטח): שמו ושם משפחתו ואם אשת המובטח להוסיף גם שם משפחת אביה, מקצועו בפרוטרוט,
כתובתו בפרוטרוט, מקום וזמן הולדתו, יום חודש שנה.
סכום הביטוח הוא סכום האחריות. תעריף האחריות ותקופתה,
השתתפות ברווחים, היורשים לרשום את שמם באופן ברור ומי הם המורשים לקבל את דמי
האחריות ואם אשה היא היורשת, להוסיף שם משפחת אביה.תשלום הפרמיה הוא תשלום הפרעון:
שנתי, חצי שנתי או רבעוני. בהצעה מקום לסעיפים מיוחדים מבוקשים והערות.
 מקום מיוחד שמור בהצעת הביטוח לפרטיו של המבטיח, במקרה שאינו
המבוטח בעצמו, שמו ושם משפחתו, מקצועו וכתובתו.
המציע חותם על התחייבות לפרעון השנתי של הפוליס (כן כן עדיין
לא פוליסה, רק פוליס) ובמקרה של הבטחת אשה נשואה יש להחתים גם את בעלה. גם סוכן
הביטוח נדרש לחתום על ההצעה ולפרט משך ההכרות עם המציע: מכיר את המציע מזמן של....,
נתינותו של המציע ואם הוא רוק או נשוי...
 הצעה
לביטוח אש או טופס הצעה לאחריות נגד אש של חברת "נציונל" שנוסדה בשנת 1787 והתפתחה
בשנת 1830. הסניף בירושלים נמצא בכתובת משרדו של אלתר לוין בבנין סנסור שברחוב יפו.
אולם מצד שמאל בכותרת להצעה מפורטים שמות של הסוכנים לא"י: מ.גריידינגר, ד"ר ל.פיינר
ויצחק רוקח. המציע נדרש לפרט את שמו וכתובתו, המען של הבתים וכו' שברצונו להבטיח
(לבטח), זמן האחריות והסכום המובטח על בנין, על מכונות ומכשירים, על כלים, רהיטים
וחפצים ועל סחורות.
לפי ההצעה
ניתן ללמוד שבאותה תקופה סיווגו את הסיכונים לביטוח אש לפי שלושה סוגים: סוג 1 סוג
2 וסוג 3. הפרמיה נקראה גם "דמי ביטחון" והמבוטחים שילמו בנוסף לפרמיה גם מס רשום
פוליסה ובולים.
בין שאר הפרטים
נתבקש המציע למסור למבטח גם כיצד מואר הבניין וכיצד הוא מוסק.
 הוראות
לסוכני אחריות חיים בחתימתו של אלתר לוין ירושלם ראשון לחודש מאי 1933.
"הצעת האחריות היא חשובה
מאוד. צריך לבדוק היטב אם השאלות המפורטות בה נענו בדיוק נמרץ, וכל תשובה מול כל
שאלה באותה שורה. צריך לדיק: שם המובטח ומשפחתו, לפרט משלח ידו ("סוחר" סתם לא
מספיק, יש להוסיף סוחר "בעצים" "מכולת" וכו'...).
הסוכן חותם על תעודת
האינפורמציה בצד כל שאלה ושאלה והיה עליו לקבל מהרופא את הרפורט סגור ברשימת שם
המבוטח על המעטפה.
הסוכן היה ממלא גם את פרטי
התזכורת שעליו לצרף לתעודות יחד עם התלוש של קבלת דמי הקדימה עם קבלת רופא על לא"י
אחת.
על הסוכן היה להמציא: הצעה,
אינפורמציה, רפורט, תזכורת, קבלת רופא, ותלוש. כל הדוקומנטים צריכים היו להיכתב
בכתב נקי וברור מאוד.
תעריף
אחריות מעורבת בהשתתפות שנתית ברווחים. הטבלה לפי גיל המבוטח החל
מגיל 21 עד גיל 50 מפרטת את חלוקת הרווחים שמתחילה מהשנה השניה לאחריות (לביטוח)
ומחלקת שנה שנה פרעון שנתי בלא"י לפי הטבלה.
 וכך
כותב
אליהו (מרגלית) מונצ'ק,
המייסד של חברת הסנה בעיתון "דבר" מיום 1/10/1964 במלאת 40 שנה לחברת הסנה:
"בירושלים נמצא סוכן חרוץ – אלתר לוין, בא-כוח של חברת ביטוח
איטלקית. הוא התחיל לבקר לעיתים קרובות אצל פקידי עיריית תל-אביב. משתדל לשכנע בעלי
השפעה בין הפקידים שיסדרו ביטוח בחברתו. ולאחרים גם הבטיח "זכויות מיוחדות".
אני נואם באסיפת הפקידים לטובת "הסנה" שהם יהיו מייסדי החברה
ויצטרפו אליהם פקידים ועובדים מעוד עיריות ומוסדות חשובים בארץ.
הצעתי אינה מתקבלת על דעת פקידי העירייה, אין להם אמון
בכוחנו להקים דבר כזה בארץ, וכולם נוטים לחברה זרה.
החבר קמיני רוצה להציל את כבודי ומציע פשרה: את הביטוח
מסדרים לפי שעה בחברה האיטלקית, והפקידים חותמים על מניות "הסנה" כדי שאוכל להמשיך
לעבוד בארגונה. מסרו לידי צ'ק של 60 לי"מ, הישגתי 250 לי"מ מן המשרד לעבודות
ציבוריות, והעברתי את שני הסכומים לסקד – בתנאי שאחליף לו את רשימת המייסדים, ושהוא
ימשיך בפעולה למען אישור חברת "הסנה".
פקידי העירייה הספיקו לשלם לחברה האיטלקית למעלה מאלפיים
לירות – והיא, פשטה את הרגל. הסוכן א. לוין איבד את עצמו לדעת במשרד החברה
בירושלים.
|
