היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

הביטוח בעולם הישן

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

 

ההיסטוריה של הביטוח

 

ההיסטוריה של הביטוח בעולם הישן

 

 

בנג'מין פרנקלין

להלן תרגום לעברית של האמור בויקיפדיה בשפה האנגלית תחת הערך ההיסטוריה של הביטוח :

 

במובן מסוים ניתן לומר, כי הביטוח מופיע בו זמנית עם הופעתה של החברה האנושית. אנחנו יודעים על כלכלות משני סוגים: כלכלות המבוססות על כסף (הכוללות שווקים, כסף, מכשירים פיננסיים וכו') וכלכלו שאינן מבוססות על כסף בהן ניתן לראות את הביטוח בדרך של עזרה הדדית בין חברי הקהילה.


כך למשל ניתן לראות מקרה לדוגמה, שבו נשרף ביתו של אחד מחברי הקהילה ואז חברי הקהילה האחרים עוזרים לו לבנות את ביתו מחדש. אחד חדש. כל שכן אמור היה לעזור לשכניו במקרה של נזק על מנת שאלו יבואו לעזרתו במקרה שהוא יזדקק לעזרתם. סוג זה של ביטוח שרד עד ימינו במדינות מסוימות אשר בהן הכלכלה המודרנית המבוססת על כסף ומכשירים פיננסיים אינה נפוצה. בכל הקשור לביטוח במובן המודרני (כלומר, ביטוח בעולם שבו הכלכלה מבוססת על כסף, והביטוח הוא חלק מעולם הפיננסים), כאשר שיטות קדומות של העברת או חלוקת הסיכון היו מיושמות על ידי סוחרים בסין ובבבל כבר באלף השני והשלישי שלפני הספירה.


סוחרים סינים שהפליגו בים נהגו לפזר עת את מרכולתם בכלי שיט רבים על מנת להגביל את ההפסד במקרה שבו יתהפך כלי שיט אחד.

 

הבבלים פיתחו מערכת שתועדה בחוקי חמורבי 1750 לפני הספירה, כאשר סוחר אשר קיבל הלוואה למימון המשלוח, שילם למלווה סכום נוסף תמורת הסיכון אשר המלווה לקח על עצמו במקרה שהוא לא יקבל את החזר ההלוואה בשל גניבה או אובדן של המשלוח בים.

 

מלכי פרס העתיקה היו הראשונים לבטח את אנשיהם שלהם ועשו זאת באופן רשמי על ידי רישום ביטוח במשרדים ממשלתיים.

 

מסורת הביטוח נשמרה מדי שנה בתחילת השנה האיראנית החדשה. ראשי קבוצות אתניות, כמו גם אחרים שונים היו מוכנים לקחת בה חלק והציגו מתנות שניתנו לבית המלוכה.

 

כל שי אשר ערכו היה יותר מ -10,000 דריק (מטבע זהב) היה נרשם במשרד מיוחד. הדבר הקנה יתרון למי שהגישו את המתנות היקרות להבדיל מאחרים, אשר המתנות שלהם הוערכו על ידי מקורביו של בית המשפט.

 

התוצאה של  הרישום היתה שבכל פעם שמוסר המתנה המופיע ברשימות בית המשפט היה נקלע לצרות, היו המלך ובית המשפט נחלצים לעזרתו.  היסטוריון וסופר, בשם ג'אהז, כותב באחד מספריו על איראן העתיקה : "כאשר הבעלים של המתנה היה נקלע לצרה, או רצה להקים בניין, לערוך משתה, להשיא את ילדיו וכו', הממונה מטעם בית המשפט היה בודק את הרישום ואם הסכום הרשום של המתנה היה עולה על 10,000 דריק, נותן המתנה היה מקבל סכום כפול מהערך המתנה."

 

אלף שנים מאוחר יותר, תושבי רודוס המציאו את המושג " אבריה כללית" סוחרים אשר הטובין היו נשלחים באותה פינה היו משתתפים באופן יחסי, בעלות הסחורות אשר הושלכו בכוונה לים במטרה להציל את הספינה ולשמור עליה מפני אובדן מוחלט.

היוונים והרומאים הציגו לעולם את ביטוחי הבריאות וביטוחי החיים. הדבר נעשה בשנת 600 לספירה, כאשר הם מאורגנים גילדות שנקראו "חברות מיטיבות" אשר טיפלו במשפחות של חברי האגודה ושילמו הוצאות לוויה במקרה מותו של אחד החברים. הגילדות בימי הביניים פעלו באופן דומה. התלמוד עוסק במספר היבטים של ביטוח סחורות.

 

לפני שהביטוח התמסד בסוף המאה ה -17, היו קיימות "החברות ידידותית" באנגליה, שבהן אנשים תרמו סכומי כסף לקופה הכללית על מנת לעשות שימוש בכספים במקרי חירום.

 

הסכמי ביטוח חוזים נפרדים (כלומר, פוליסות ביטוח שלא היו נלוות להלוואות או סוגים אחרים של חוזים) הומצאו בגנואה במאה ה -14, כאשר הוקמו מאגרים לביטוח שהיו המגובים בהתחייבויות של בעלי אחוזות. חוזי ביטוח חדשים אלו אפשרו לערוך ביטוח בנפרד מההשקעות, הפרדה אשר הוכיחה את עצמה לראשונה בתחום הביטוח הימי. הביטוח נעשה הרבה יותר מתוחכם שלאחר הרנסנס באירופה, כאשר התפתחו סוגי ביטוח שונים. מספר צורות של הביטוח פותחו בלונדון בעשורים הראשונים של המאה השבע עשרה.

 

לדוגמה, הצוואה של בעל האחוזה רוברט היימן, מזכירה שתי "פוליסות ביטוח" שהוצאו על ידי הבישוף במחוז של לונדון, דאק ארתור. שתי הפוליסות בערך של 100 ליש"ט כל אחת. פוליסה אחת עוסקת בהגעה בטוחה של הספינה של היימן לגיאנה והפוליסה השניה באותו סכום מבטחת על ידי הדוקטור ארתור דאק את חייו של רוברט היימן עצמו.

 

צואתו של היימן נחתמה ביום ה 17 נובמבר 1628, אך לא הופעלה עד 1633. לקראת סוף המאה השבע עשרה, החשיבות הגוברת של לונדון כמרכז הסחר גדל דרשה את פיתוחו של הביטוח הימי.

 

בסוף שנת 1680, פתח  אדוארד לויד בית הקפה שהפך להיות פופולרי בקרב יורדי ים, בעלי ספינות, סוחרים ורבי חובלים ובדרך זו הפך להיות למקור מהימן של חדשות הספנות. בית הקפה של לויד הפך להיות מקום מפגש עבור הצדדים המעוניינים לבטח את מטעני אניות לבין הצדדים שהיו מוכנים לממן מיזמים כאלה.  היום, תאגיד לויד 'ס של לונדון עדיין מוביל בתחום הביטוח (אולם חשוב לציין כי אין מדובר בחברת ביטוח) הימי והוא מתמחה גם בסוגים אחרים של ביטוח, אולם הוא פועל באופן שונה מהדרך הפעולה של המבטחים בסוגי הביטוח המוכרים.

 

את התפתחותו של הביטוח כפי שאנו מכירים אותו היום ניתן לייחס את לשריפה הגדולה של לונדון, אשר פרצה בשנת 1666 והרסה יותר מ -13,000 בתים. ההשפעות ההרסניות של האש שינו את התפיסה של נושא הביטוח מעניין של נוחות לעניין של כורח ודחיפות. שינוי זה בא לידי ביטוחי במסקנותיו של סר כריסטופר ורן עבור מתחם "משרד ביטוח" בתוכנית החדשה שלו בלונדון בשנת 1667.

 

"מספר תוכניות ביטוח אש נכשלו אולם בשנת 1681 ניקולס ברבון הקים עם עשרה שותפים, את חברת ביטוח האש הראשונה של אנגליה. החברה נקראה "משרד ביטוח עבור בתים", והיתה ממוקמת בחלק האחורי של הבורסה המלכותית.חברה זו ביטחה בתחילת הדרך 5,000 בתים. חברת הביטוח הראשונה בארצות הברית שעסקה בביטוח אש הוקמה בצ'רלס טאון שבדרום קרוליינה, בשנת 1732.

 

בארצות הברית, בנג'מין פרנקלין סייע  להפיץ את הביטוח ולהגדיל את הפופולאריות שלו ולהנהיג את הביטוח כנגד אש על תקן קבוע .בשנת 1752, הוא ייסד את חברה שיתופית בפילדלפיה עבור ביטוח בתים מפני אש. החברה של פרנקלין היתה הראשונה שתרמה למניעת שריפות.  החברה שלו לא רק הזהירה מפני סכנות מסוימות המגבירות את הסיכון לשריפה אלא אף סירבה לבטח בניינים מסוימים שבהם הסיכון של האש היה יותר מדי גבוה, כמו למשל בתי עץ.

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright