לפי הפרסום של ערוץ 12 בחודש אוגוסט 2022, ניתן ללמוד, כי תופעת הסחיטה של בעלי עסקים בישראל בכל חלקי הארץ בדרים בפון ובמרכז היא תופעה מוכרת ידועה ונפוצה, לנוכח אזלת ידה של משטרת ישראל להתמודד עם התופעה לאור משאביה הדלים.

 

חברות הביטוח, נוטות לראות הפרה של חובת הגילוי מצד המבוטח כאשר אינו מביא לידיעתן מקרים של סחיטה וטוענות לא פעם שלו היו יודעות את הדבר היו נמנעות מלבטח. טענות מסוג זה ניתן למצוא גם במקרים בהם המבוטח לא נשאל ישירות בטופס הצעת הביטוח אם הוא נתון לסחיטה או משלם חלילה דמי חסות.

 

הואיל ומדובר בתופעה שכיחה, כך לפי הפרסומים, הרי שמבוטח סביר שלא נשאל באופן ישיר בהצעת הביטוח אם הוא נתון לסחיטה, עשוי להאמין שחברת הביטוח מודעת לתופעה ועל כן אינה שואלת אותו במפורש. מה גם שלפי הוראה בחוק חוזה הביטוח, חברת הביטוח מנועה מלדחות תביעות או לצמצם את אחריותה כאשר מדובר במצב שבו חברת הביטוח ידעה או היה עליה לדעת את המצב לאמיתו. ראו האמור בסעיף  8 (1) בחוק חוזה הביטוח התשמ"א 1981  שעניינו "שלילת תרופות המבטח". סעיף זה קובע כי, המבטח אינו זכאי לתרופות המוקנות לו לפי הוראות סעיף 7 לחוק (למעט מקרים בהם התשובה שלא היתה מלאה וכנה ניתנה בכוונת מרמה) כאשר המבטח "ידע או היה עליו לדעת את המצב לאמיתו בשעת כריתת החוזה או שהוא גרם לכך שהתשובה לא היתה מלאה וכנה".

 

מה שמעניין בחוק חוזה הביטוח היא העובדה שסעיף 18 שעניינו בשלילת תרופות המבטח כאשר המבוטח אינו מודיע על החמרה בסיכון אינו כולל סעיף דומה לגבי עניין שהיה ידוע או אמור להיות ידוע למבטח, כך שקיימת אפשרות שלגבי הודעה על החמרה בסיכון, בכל הקשור לסחיטה של דמי חסות המבוטח כן אמור להודיע למבטח, ככל שהובא לידיעתו שמדובר על מידע בעניין מהותי...

 

 

---

לקבלת מענה (בתשלום סמלי) לשאלה הפרטית שלכם

---