היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

שיפור נוהל 451

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

תוכן הכתבה

 


אפשרות למשכנתא ללא ביטוח


האפשרות לביטוח שאינו חובה


קביעת הבנק כמוטב בלתי חוזר


אישור קיום ביטוח


ביטוח חסר


הגדרת היקף הביטוח


הודעות לפי ביטוח החיים


 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

ביטוח משכנתא

 

המלצות לשיפור סעיף הביטוח בנוהל בנקאי 451

   מאת: קטיה שורצמן, יועצת לניהול סיכונים

 

תוכן הכתבה

 

 

נוהל בנקאי מספר 451, כולל נהלים שיחולו על הלוואות לדיור הניתנות על ידי בנקים בישראל  מכל המקורות העומדים לרשותם. נושא הביטוח בנוהל נדון בסעיף 11 מתוך 20 סעיפים. כותרת הסעיף היא: ביטוח נכסים וביטוח חיים. בפועל קיימים קשיים ביישום הוראות הנוהל וחוסר בהירות היוצר סיכונים מיותרים ואי הבנות הבאות לכדי דיונים משפטיים, דברים אותם ניתן היה למנוע או לפחות לצמצם בשיפור הוראות הנוהל בנושא ביטוח, ועדכונו לפי אפשרויות הביטוח הקיימות בישראל.

 

אפשרות למשכנתא ללא ביטוח

נושא אחד לגביו קיימת אי הבנה בין הבנקים לבין הלווים בכל הקשור לקיומו של ביטוח חיים כתנאי למתן הלוואה. בעניין זה כבר ניתנו פסקי דין רבים כאשר התעוררה מחלוקת בין הבנק לבין היורשים בעניין קיומו או קיומו של ביטוח חיים לנוטל ההלוואה.

 

בכל הקשור לדרישת ביטוח מהלווה או עריכת ביטוח ללווה על ידי הבנק, מדובר ברשות העומדת לזכות הבנק ולא בחובה. כלומר הבנק אינו מחויב לדרוש ביטוח או לערוך ביטוח לנכס או ביטוח חיים ללווה ועל כן, מן הראוי היה להפנות את תשומת לבם של הלווים ויורשיהם, לעניין זה על מנת למנוע את ההפתעה הבלתי נעימה ליורשי הנכס הנדרשים להמשיך לשלם את המשכנתא אותה נטל הלווה בשל היעדרו של ביטוח החיים.

 

הסיבות להיעדר ביטוח חיים לנוטל המשכנתא הן בדרך כלל בעיות חיתום הקשורות ללווה כמו גיל או  גם מצב בריאות. על כן, טוב יעשו היורשים המיועדים של הלווה ויבדקו את נושא הביטוח כאשר הלווה עדיין בחיים הואיל ובחלק מהמקרים בהם לא הצליחו הבנק או הלווה להשיג ביטוח חיים עדיין יש מה לעשות הואיל והכללים אינם כללי ברזל ומי שמכיר סוכנים גדולים ובעלי משקל בתחום ביטוח החיים. למשל אם היורש או אפילו הלווה עצמו עובד בחברה גדולה המשלמת פרמיות נכבדות בביטוחי חיים ופנסיה, פניה אישית לסוכן הביטוח של החברה על ידי מנהל הכספים של החברה עשויה לעזור.

 

ההצעה לשיפור הנוהל במקרה הנדון היא הוספה של הבהרה לטובת הלווים המדגישה את הנושא שמדובר ברשות לדרוש או לערוך ביטוח ולא בחובה, וכי בהחלט יתכנו מצבים בהם תינתן הלוואה מבלי שנערך ללווה ביטוח חיים או ביטוח רכוש לנכס נשוא המשכתנא.

 

 

 


 

האפשרויות לביטוח שאינו חובה

האפשרויות לביטוח, שכאמור אינו חובה, הן שתיים, ביטוח על ידי הבנק או ביטוח על ידי הלווה. על פי הנוהל רשאי הבנק לערוך את הביטוח גם באמצעות סוכנות ביטוח הנמצאת בשליטת הבנק. הנוהל מפרט כללים לביצוע הביטוח באמצעות סוכנות הביטוח של הבנק ומאפשר לבנק להציב בסניפיו עמדות שיווק בלתי מאוישות של הסוכנות אשר יופרדו באופן ברור משאר העיסוקים של הבנק. הנוהל קובע, כי ההתחשבנות עם הלקוח לגבי הביטוח וכל הדיווחים הכספיים לגבי התשלום ייעשו באמצעות הסוכנות ולא על ידי הבנק אשר נאסר עליו לקבל מחברת הביטוח כל טובת הנאה למעט העמלה המשולמת לסוכנות הביטוח. כמו כן מחייב הנוהל את הבנק לוודא, כי סוכנות הביטוח לא תעשה שימוש במידע לגבי הלווה המצוי ברשותה ולא תעביר אותו במישרין או בעקיפין לידי לגורם אחר.

 

הביטוח באמצעות הלווה, עשוי ליצור מצב של ביטוח כפל בביטוח רכוש או ביטוח מיותר בביטוח חיים. על כן, חשוב, כי הלווה יודיע לבנק בכתב וישמור לעצמו סימוכין ותיעוד על כך שמסר לבנק את המידע לגבי ביצוע הביטוחים על ידו כנדרש בהסכם ההלוואה בהתאם להוראות הנוהל.

 

 


 

קביעת הבנק כמוטב בלתי חוזר

הנוהל הבנקאי קובע, כי הדרישה לביטוח החיים תהיה בגבולות סכום ההלוואה וכי הבנק ייקבע כ מוטב בלתי חוזר.

מוטב היה לציין, למען הבהירות, כי הבנק רשאי לדרוש את קביעתו כמוטב בלתי חוזר בכל ביטוח חיים קיים או חדש של הלווה שלפיו הוא ייקבע כמוטב בלתי חוזר עד לסכום ההלוואה.

הנוהל מגדיר ביטוח שלא נערך באמצעות סוכנות הביטוח של הבנק כ "ביטוח חיצוני", לגביו רשאי הבנק  לעמוד על קיומם של אותם תנאים הדרושים להבטחת זכויותיו. על הבנק לכלול הסבר בעניין זה  באופן בולט ובאותיות גדולות בדפי ההסבר של בהסכם ההלוואה ובהודעה השנתית ללווה.

 

 


 

אישור קיום ביטוח

מן הראוי היה, לדרוש מהלווים להמציא לבנק מדי שנה אישור על קיום ביטוחים ע"ג טופס שנוסחו נקבע בנוהל עצמו ואשר ישלח ללווה מדי שנה בשנה בצמוד להודעה השנתית, דבר שימנע חלק ניכר מאי ההבנות לגבי קיומו של ביטוח חיצוני וכן ימנע גם ביטוח כפל לביטוח הרכוש העשוי להיעשות באמצעות הבנק במקביל. דבר העשוי לקרות בעיקר לאחר השנה הראשונה או השנים הראשונות למתן ההלוואה כאשר הביטוח למבנה נערך באמצעות סוכנות הביטוח של הבנק והלווה שכח על קיומו של הביטוח וערך לעצמו ביטוח נוסף למבנה.

 

החובה להמציא אישור ביטוחים חתום על ידי מבטחי המבוטח, תחסוך לבנק את ההוצאה הכרוכה בבדיקת ביטוחי החיים והרכוש שנערכו על ידי הלווה כביטוח חיצוני ואת כל הפרוצדורה המחייבת את הבנק לפי הנוהל הקיים לאשר ללווה בכתב את דבר קבלת הפוליסות לבדיקה ולהודיע ללווה ולמבטח בתוך ארבעה עשר ימים באותם מקרים בהם  הפוליסה שהומצאה אינה עונה על דרישות הבנק ועל כך שהבנק ערך ביטוח מטעמו בשל אי התאמת הביטוח החיצוני של הלווה.

 

עניין אישור קיום הביטוח יחסוך ללווה גם את הפרוצדורה הקבועה בנוהל לגבי ביטוח חיצוני המחייבת אותו להודיע לבנק לקראת תום שנת הביטוח, ולא יאוחר משלושים יום לפני תום שנת הביטוח  על פקיעת הביטוח. וזאת מהסיבה שתקופת הביטוח נקובה בדרך כלל באישור קיום הביטוחים. וכך תיחסך גם מהבנק עצמו העלות הכרוכה במעקב אחר קבלת ההודעות על פקיעת ביטוחי הלווים.

 

כלומר, ההליך החל לגבי לווה שלא המציא פוליסה עד למועד פקיעת הביטוח, לפיו  רשאי הבנק  לבטחו ולמסור לו הודעה בדבר פירוט תנאי הביטוח, לרבות קיומו של ביטוח חסר בביטוח הרכוש (הואיל והבנק אינו רשאי לבטח מעבר לסכום ההלוואה הבלתי מסולקת)  על כל המשתמע מכך.

 

 


ביטוח חסר

עניין הביטוח החסר ניתן לפתרון גם ללא שינוי הנוהל באמצעות קביעה של תנאי ביטוח מיוחדים מול המבטחים לפיהם לא יחושב ביטוח חסר במקרה של נזק לרכוש. כלומר הבטוחה של הבנק מבחינת הביטוח תהיה על מלוא סכם ההלוואה ולא יתקיים המצב האבסורדי הקיים לפי הנוהל, הקובע מגבלה לביטוח הנכס ע"י הבנק עד לגובה סכום ההלוואה יוצר מראש מצב של ביטוח חסר, כך שהבנק לא יוכל לקבל מחברת הביטוח את מלוא סכום ההלוואה במקרה של נזק חלקי לרכוש אלא אך ורק במקרה של נזק טוטאלי. הסיבה לכך היא שסעיף ביטוח חסר קובע תשלום יחסי של נזק לפי חלקו היחסי של ערך הרכוש מסכום הביטוח. כלומר, אם רכוש מבוטח במחצית מערכו ישלם המבטח רק מחצית מהנזק, ביטוח של רבע מהסכם משמעו תשלום של רבע ומהנזק וכו'.

 

כאמור, ניתן לבטל בהסכמה עם המבטחים את סעיף הביטוח החסר, אולם מבחינת המבוטח עשוי להיווצר מצב של חוסר בסכום ביטוח כאשר הנזק לרכוש יעלה על גובה ההלוואה.

 

הואיל ומדובר בלווים שרובם הגדול אינו בעל ידע נרחב ומומחיות בביטוח, מן הראוי להוסיף לנוהל הבהרה לאפשרות העומדת בפני הלווה לבטח באמצעות התאגיד את המבנה בערכו המלא כאשר המוטב לגבי נזק לרכוש בסכומים העולים על סכום ההלוואה הבלתי מסולקת יהיה הלווה עצמו.

 

וזאת במקום התנאי המחייב את הבנק להציג בפני הלווה במסמך נפרד, את המשמעות של האפשרות העומדת בפניו לבחור בביטוח נכס בערך שאינו עולה על יתרת ההלוואה המשוערכת הבלתי מסולקת. כלומר להציג את האפשרות לפיתרון במקום הסיכון שהלווה לוקח על עצמו מבלי שיהיה מודע לאפשרות העומדת בפניו לבטח את הרכוש בערכו המלא.

 

 


 

הגדרת היקף הביטוח

דבר נוסף, האמור לדעתי להיות כלול בנוהל הוא הגדרת היקף הביטוח והסיכונים הכלולים בו. כך רצוי שביטוח הדירה בעבור המבנה יכסה גם את חלקי הדירה המשמשים לעסק בלבד (ראו פסיקה בנדון באתר אגוד המבטחים: אין ביטוח לחלק הדירה המשמש למשרד) ויכלול ביטול וצמצום של חריגים וסייגים המופיעים בתנאי המינימום לביטוח דירות ובפוליסות הביטוח של המבטחים המבוססים עליהם. כמו כן, חשוב מאוד לדעתי לחייב, כי הביטוח למבנה ייערך לפי ערך כינון (המצב כיום מאפשר למבוטחים לבטח את המבנה לפי ערך שיפוי), כך שהלווה יוכל חדש את המבנה במקרה של נזק מבלי להזדקק להלוואות נוספות הנובעות מהפער שבין ערך השוק של המבנה לבין ערכו כחדש.

 

משום מה מגדיר הנוהל את המונח - "יתרת הלוואה משוערכת בלתי מסולקת" - יתרת הלוואה משוערכת,  בניכוי ערך הקרקע המתייחס לדירה ובתוספת עד 20% מהיתרה שהתקבלה. כאשר הגדרה זו משמשת למעשה את הסכום המרבי לדרישת הביטוח של הבנק.

 

וזאת במקום לחייב את המבוטח לכלול בביטוח את ערך הקרקע כמקובל היום ללא מגבלה של ערך הקרקע מערך המבנה כמקבל היום.

 

 

 


הודעות לפי ביטוח החיים

לדעתי, יש לחייב לפי הנוהל, כי כל ההודעות בנושא ביטוח חיים ייעשו על ידי המבטח ולא על ידי הבנק. כך יוכל הלווה לדעת אם בכלל נערך לו ביטוח ולברר את הנושאים הדורשים בירור מול חברת הביטוח ולא מול הבנק. וכך גם חברת הביטוח היא זו שתודיע ללווה על מועד פקיעת הביטוח וכן על האפשרות, להאריך את הביטוח באמצעותה, אם אכן תהיה קיימת אשרות כזו במועד פקיעתו של ביטוח החיים של הלווה.