בהחלטה מיום 3/7/2013, דחה בית המשפט העליון את הערעור שהוגש ע"י חברת איי די בי שבו ביקשה לדחות את המועד שנקבע ע"י בית המשפט המחוזי למכירתה של חברת כלל ביטוח.

מתוך פסק הדין:

"כאמור, אני ער לכך שפרק הזמן שקצב בית המשפט המחוזי הוא יחסית קצר (כחודשיים וחצי) אך אין זה מסוג העניינים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור. מלוא המסכת העובדתית בעניין דנן, ובכלל זאת המסקנות המופיעות בחוות הדעת מטעם המומחים, עמדו לנגד עיני בית המשפט המחוזי אשר התרשם באופן בלתי אמצעי ממהלך הדברים ולא מצא לנכון לקצוב את פרק הזמן להשלמת עסקת המכירה למועד מאוחר יותר. המבקשת גם לא הוכיחה כי אין ביכולתה לעמוד ביעדים להשלמת עסקת מכירת המניות בתוך התקופה שנקבעה. אדרבה. המבקשת הצהירה מיוזמתה בדוח התקופתי לשנת 2012 כי "דירקטוריון אי די בי פיתוח, לאחר שערך בחינה של היתכנות ויכולת, הינחה את הנהלת אי די בי פיתוח לפעול במקביל למכירות אחזקותיה בכלל החזקות ביטוח עד לסוף חודש אוגוסט 2013...".

דברים דומים צויינו בדוח הכספי הרבעוני הראשון לשנת 2013: "ביום 24 במרס 2013 הנחה דירקטוריון החברה, לאחר שערך בחינה של היתכנות ויכולת, את הנהלת החברה לפעול במקביל למכירות אחזקותיה בכלל אחזקות עסקי ביטוח עד לסוף חודש אוגוסט 2013...". זאת ועוד, המבקשת לא הוכיחה פגיעה קונקרטית, זולת האמירה הכללית כי "יקשה עליה להשלים את המכירה בתמורה אופטימאלית, אם בכלל" (סעיף 165 לבקשה).

גישה פסימית אינה מומלצת. אין זה גם מתפקידה של ערכאת הערעור לדון בהשגות 'תיאורטיות' הנוגעות ל"פגיעה לא מבוטלת בעצם סיכוייה של החברה לבצע עסקה, בתנאי העסקה, ובניהול משא ומתן" (סעיף 162 לבקשה).

אם וכאשר ירקמו קשיים אלה עור וגידים, תוכל המבקשת להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי – היא היא הערכאה המיועדת לבחינת כלל הנסיבות האופפות את השלמת עסקת מכירת המניות. אשר על כן, החלטתי לדחות את בקשת הרשות לערער, ועדיין – לאחר שייעשו כל המאמצים להשלים את הוצאת העסקה אל הפועל – שערי בית המשפט המחוזי לא ננעלו, ויכול להיות שהפה שאסר (קרי – הגביל את מועד המכירה) הוא גם הפה שיתיר (קרי – יעניק ארכה).

בית המשפט המחוזי – אשר היה ער לקשיים שיכולים להתעורר בעסקת מכירת מניותיה של חברת כלל ביטוח – יעשה כחכמתו. בשלב זה, כדאי לרכז את עיקר המאמץ בהשלמת העסקה במועד שנקבע."

לפסק הדין המלא באתר בית המשפט העליון