לפי המצגת, המצב הקיים מאפשר בחירה בין כ – 570 מאות מסלולי השקעה כאשר בפועל מעל ל 90% מהכספים מושקעים במסלולים הכלליים המאפשרים שיקול דעת רחב.  הכשל לפי המצגת הוא בהיעדר התאמה בין רמת הסיכון לצרכי הלקוח. כלומר, מבוגרים נמצאים באותה רמת סיכון כמו צעירים כאשר לסוג המסלול יש משמעות קריטית לברירת המחדל.

מטרות ההסדרה לפי המצגת הן לצמצום הדרגתי של הסיכון לאורך תקופת החיסכון, צמצום משמעותי של התנודתיות בשנים שלקראת הפרישה , ככל שניתן הדבר - קצבה קבועה לאחר הפרישה.

עיקרי ההסדרה:  לקבוע ברירת מחדל מותאמת לפחות לגיל החוסך, יכולת יציאה של החוסך ממסלול ברירת המחדל, למעט במסלול מקבלי קצבה, ביטול המסלולים הכלליים, הקמה של חמישה עד שבעה מסלולי ברירת מחדל, התערבות בתמהיל ההשקעות במסלול מקבלי קצבאות, במסלול לבני 60 ומעלה, ובמסלול לבני 55 – 60 (ועדת קנדל),  צמצום מספר הקופות - כל גוף ינהל קופה אחת בכל סוג מוצר חיסכון פנסיוני והחלת המודל גם על מלאי כספים קיים.