פייסבוק דף האתר

ביטוח בבלוג

היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

ספר לזכרו של נדי פרג

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

  

נדב פרג, לזכרו

 ספר לזכרו של נדי פרג במלאת שנה למותו

 

 

 

הספר לזכרו של נדי פרג

כל מי שזכה להכיר את נדב פרג - זוכר!

 

הלא אחרת אי אפשר.

 

בתקופה זו המלאה בשנאה מבית ומחוץ, התלהמות ודברי בלע, מה טוב ומה נעים לחשוב על אפשרות אחרת, טובה וחיובית של ההוויה האנושית.

 

 

 

 

נדב פרג, איש הביטוח הימי, כשמו כן הוא, היה נדיב ביחסיו עם אנשים, מבריק ומצליח בעבודתו, איש משפחה וחבר - אדם למופת.

 

 

נדב, נדי, פרג ז"ל עם ילדיו

 

באזכרה לזכרו של נדי, הוקרן סרטו קצר המתאר את גישתו החיובית, ושמחת החיים שבו בחיי הביטוח המשפחה והחברות.

 

להלן, מאמר של אהרן פוירשטיין המופיע בספר לזכר נדי שראה אור לקראת יום השנה למתו בט׳ באב, תשע"ה:

 

שנה אחרי מותו של אדם מתבהר המבט.

 

אני מתבונן במה שעברתי בשנה הזאת. מעגל השנה כולו השלים את מהלכו; עונות השנה, החגים, פרשות השבוע, ימי הולדת - כל אלו מלאו סבב כואב.  שנה עברה ללא האדם שכל כך אהבנו וגם לבי המסרב לקבל, הכמה ומתגעגע, לומד ומתרגל איכשהו להעדרו של נדי.

 

שנת האבל מסתיימת. וחכמינו זיכרונם לברכה קראו לקרובים האוהבים לשוב אל החיים.

 

ובחיים, בחיוך ענק, בלב שופע אהבה, מחכה להם נדי.

 

וברגע הזה של בין לבין, לקראת סיומה של השנה, אני חושב שאולי דווקא עכשיו, בחלוף הזמן, השחרור המסויים של מה שכל כך רציתי להיאחז בו, יאפשר פתאום להבין שמשהו נפתח כאן. איזה ערוץ ישיר, עמוק, עוטף כל, קורא אלינו. מכל פרח, מכל נשימה, מכל מבט, והקריאה לעתים פוצעת בכאב, אך תמיד מעמיקה את ההסתכלות, את החוויה, את החיים.

 

נדי היה איש של שפע בלתי נתפס. נדי, הבין את החיים. הוא הבין את כל הטוב שמסתתר מתחת לקליפה האפורה של השגרה. הוא הבין שכל השמחה והאהבה נמצאות כאן ועכשיו, ברגע הזה, ונדי  חי בתוך זה, מפרשו מתוח  ומלא ברוח טובה שכל הזמן נושבת. כל הזמן. גם עכשיו, במיוחד עכשיו, תמיד.  

 

שנה אחרי ועם השיבה אל החיים, אנו יכולים להבין שנדי פתח לנו צוהר אל מה שקיים כאן ועכשיו וזמין לנו כל כך. נדי ממתין לנו לא שם- אלא כאן. בהישג ידינו. לא בדברים המיוחדים ויוצאי הדופן, אלא דווקא בחיים הפשוטים הסובבים אותנו. כל מה שאנו מכנים טריוויאלי, ורואים בו מובן מאליו, כל האנשים שנוכחותם לידינו צפויה ושגרתית, נדי שם, בטוב לבו. והוא קורא לנו להפוך את כל המובן מאליו לאירוע מיוחד יוצא דופן, מסעיר ממש. שם נדי היה, ושם הוא ממתין לנו בציפיה שמחה.

 

איך עושים את זה? איך נמצאים שם?

 

במשנה מסופר שרבן יוחנן בן זכאי איתגר את תלמידיו בקריאה

"אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם? 

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה. 

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב. 

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב. 

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. 

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב טוֹב. 

אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם. "

 

חכמי ישראל הגדולים תמצתו לנו את חכמתם למשפט קצר ומתומצת. ואני אומר, שפר חלקי. שהרי לא הייתי יודע באמת מהי עין טובה, אלמלא נדי הנמצא עמי עכשיו, שאת חום מבטו עלי אני יכול עדיין לחוש ממש, איך הוא רואה אותי, ורואה את כל מה שטוב בי. את כל מעלותי ואת חד פעמיותי. יודע שאני כאן ושטוב שאני כאן, הו כמה טוב שאני כאן. למה אדם זקוק יותר משיביטו בו בעין טובה.

 

ומהו חבר טוב- נאמן ומוכן בכל עת ממש, לא הייתי יודע באמת אלמלא נדי, מורי ורבי עם שיעור נוסף. נדי הנכון תמיד לקריאה, למעשה, להיחלצות מידית לעשיה. אני חושב על מידת הזריזות ממסילת ישרים וחושב על נדי, דרוך ומידי.

 

על שכנות טובה אין לי ספק שיעידו כל שכניו הקרובים והרחוקים. וראיית הנולד, אין היא קריאת עתידות, אלא היא הבנה אמתית ועמוקה של הפוטנציאל העצום הקיים בחיים האלה, בכל רגע ורגע בהם, אין היא אלא נכונות ליילד את הטוב הזה מן הרגע, להביא אותו לידי ביטוי. כל רגע הוא אפשרות לשמחה, לטוב, לאהבה, לנתינה. נדי ראה את הנולד הזה המסתתר כל העת בקיום האנושי והיה נחוש להביא אותו לידי ביטוי מלא.

 

ולב טוב. לב שופע. אני מבין אותו כל כך כשאני יושב וכותב את השורות האלה, כי דיבוק הלב בלב, דיבוק ליבי בלבו של נדי הופך את לבי ללב טוב.

 

לכולנו לב טוב. מה עשה את לבו של נדי ללב טוב במיוחד?

 

אני חושב שצריך לחזור לתחילת המשנה. לאתגר: איזו היא דרך ישרה שידבק בה האדם

 

הלב הטוב עבור נדי- לא היה הלב הפועם בחזה, זה שנדם לצערנו לפני שנה, וגם לא הלב הטוב של רגשי האהבה החמלה והידידות, המעיר מדי פעם את האדם.

 

הלב עבור נדי היה הדרך בה דבק. להתבונן בעולם מתוך הלב הטוב. לחוש אהבה אל הברואים בו, לפעול מתוכו.

 

הו, עורלת הלב, המכסה את ליבנו בשגרה, בקטנות, בשטויות. לבו של נדי לא אפשר לכל אלו לדבוק בו הוא דבק בלב הטוב והפך אותו לדרך חייו.

 

והדרך הזו שבה נדי נמצא, ממתינה לנו. עולם שלם ממתין לנו שם. ונדי- על חיוכו הגדול קורא לנו להצטרף לדרך, לדבוק בלב הטוב, לדבוק בחיים, לחבוק את העולם על כל מה שבו, לרוץ לקראת אהובינו, לראות את כל היופי הגלום בהם, את כל פוטנציאל החיים המסתתר בהם, ולחיות.

 

שנה קשה עברה על אוהביו של נדי. והוא ממתין להם בסופה עם שפע של חיים ואהבה, קורא להם לחיות, לשמוח, לתת, לסייע, לחיות. 

  

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright