(3)   קרה מקרה הביטוח לאחר שחלפה התקופה שהוסכמה לנקיטת האמצעים ולפני שנתבטלה הפוליסה לפי פסקה (1), אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים כמקובל אצל המבטח בעד ביטוחו של אותו רכוש כאשר אינו מוגן באמצעי ההגנה לבין דמי הביטוח המוסכמים; הוראה זו לא תחול אם העובדה שהמבוטח לא נקט באמצעי ההגנה לא השפיעה על מקרה הביטוח; על אף האמור יהיה המבטח מופטר כליל אם מבטח סביר לא היה מתקשר בחוזה ביטוח, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע שהרכוש לא יהיה מוגן באמצעי ההגנה."

 

נראה, כי בפועל חתמי הביטוח, סוכני הביטוח, עורכי הדין שמייצגים מבוטחים ואף בתי המשפט, נוטים להתעלם מהאמור בתקנה לגבי סיכום המועד לביצוע המיגון, דבר שאמור למנוע מקרים של "שיטת מצליח" בהוספת תנאי מיגון לתוספת של פוליסה מבלי ליידע אפילו את הסוכן, כפי שקרה במקרה של סוכנת הביטוח שרה בר-לבב נגד הפניקס, כאשר שיטת "המצליח" עבדה לטובת החברה וסוכנת הביטוח חויבה בתשלום של 30% מהנזק למרות שחברת הביטוח לא עמדה בחובתה עפ"י באמור בתקנה ...

 

פסק הדין שניתן על ידי בית במשפט עליון בתיק חתמי ללוידס נגד סלוצקי, נותן תקווה מסוימת למבוטחים לאור הפרשנות של חוק חוזה הביטוח לפיה חוק חוזה הביטוח אינו מאפשר פטור גורף מתשלום תגמולי ביטוח בכל מקרה של אי קיומם של אמצעי מיגון אלא רק כאשר חברת הביטוח תוכיח שמבטח סביר היה נמנע מעריכת ביטוח במקרה הנדון.

 

בכל זאת, הפסיקה זו אין די, כי בכל פוליסה ניתן למצוא ניסוחים שונים ומצבים אחרים (כמו למשל ביטח שנערך לאחר שאירע בנכס נזק בממדים נרחבים).

 

כמו כן, מגיעים לשולחני תנאי מיגון הקובעים באופן גורף קיומם של אמצעי מיגון מסוגים שונים מבלי לפרט באופן ספציפי, היכן הם אמורים להיות מותקנים, כך שהניסוח מכשיל את המבוטח מראש ללא קשר למה שכן יעשה או לא יעשה בעניין אמצעי המיגון בבית העסק.

 

כך למשל, אם לפי תנאי המיגון בית העסק (שיכול להיות מבנה כן 10 קומות) אמור להיות מוגן בספרינקלרים (מתזים) מבלי לפרט את מיקומם, יכולה חברת הביטוח לבוא ולטעון, במקרה שבו האש פרצה במקום שלא היה מוגן במתזים (כמו למשל השירותים באחת הקומות) כי המבוטח לא עמד בתנאי המיגון. כלומר, המבוטח עשוי לראות את תגמולי הביטוח לאחר שנים של התדיינות משפטית, אם בכלל.

 

מלבד האמור בתקנה הישנה, אין התייחסות ספציפית בחוק או בחוזרי ביטוח בנושא אופן קביעתם של אמצעי המיגון בפוליסה, מתן אורכה למבוטח לא רק להתקין את אמצעי המיגון אלא גם לצורך הדרוש לא פעם לשם תיקון אמצעי המיגון שמכל בחינה המבוטח אינו יכול להיות אחראי בכל עת לתקינותם והפעלתם הואיל וככל דבר פיסי הם נוטים לא פעם להישחק או להתקלקל ואז יש צורך לתקנם. כמו כן, כאמור לעיל, אין חיוב על המבטח לפרט באופן ברור את מיקמום של אמצעי המיגון בפוליסה.

 

על כן, לשעת הח.מ. יש צורך בתקנה מפורטת או בחוזר מיוחד המפרט את אופן קביעת המיגון בפוליסות, חיוב בפירוט מדויק של אמצעי המיגון תיאורו המדויק ומיקומו של כ"א מהם וכן חיוב המבטח לפחות אחת לשנה לערוך בדיקה של אמצעי המיגון המותקנים בבתי עסק ובמשרדים ולהמציא למבוטח את התייחסותו במקום להמתין להתרחשותו של מקרה ביטוח על מנת לבדוק אם המבוטח עמד בתנאי המיגון שנדרשו בפוליסה או לא.