היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

ביטוח בשנות החמישים

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

מדריך ביטוח אש משנת 1931

 

 

תוכן הכתבה


מבוא


ההקדמה


זיקת ביטוח


חובת הגילוי של המבוטח


שיפוי-פיצוי


 עקרונות ביטוח נוספים


עקרון התחלוף


  עקרון ההשתתפות או ביטוח הכפל 


עקרון הסיבה הקרובה


 סכנה שבחומר וסכנה שבאישיות


הצעת ביטוח וצורת הפוליסה


 ביטוח חסר – תת ביטוח


הגבלת התחייבות החברה


 ביטוח משנה


 תנאים מיוחדים


 

 


 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 


טיפים   |  ניהול סיכונים לעסק  | ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק  | ביטוח אינטרנט ומחשבים



על ביטוח  | ספרות ולימוד  |  ביטוח עסקים |  ביטוחי פרט  |  סיכונים  | סוכנים ומבטחים


 

מדריך ביטוח משנות החמישים

מאת:  קטיה שורצמן

 

מדריך ביוטח ישן משנות החמישים "העקרונות הכלליים של הבטוח"למדריך ההיסטוריה של הביטוח

מונחי ביטוח - מסע בזמן

המדריך  הראשון לביטוח אש 1931

מונחי ביטוח האקדמיה - תש"ך

 

"הפעולה והעיקרון היסודיים של בטוח הם – לפזר על שכמות רבים ככל האפשר סיכונים ואבדות אשר לולא הבטוח, היו נופלים על שכמו של איש בודד."

 

 

מבוא

יואל לוונטהל, מסר לי בהשאלה לצורך פרסום באתר את מדריך הביטוח מפרי עטו של יהודה מצב טוקטלי וביחד אתו גם מדריך ביטוח ישן ומצהיב של הסמינר של פקידי הבטוח שליד המועדון הישראלי לבטוח  בשם "עקרונות הכלליים של הבטוח". כפי שניתן לראות, באותה תקופה כתבו את המונח "ביטוח" ללא יוד...

 

הספר הישן הגיע ללא הכריכה האחורית וכך לא ידעתי עד לאחרונה את מועד פרסומו. בחיפוש באתר בית הספרים הלאומי, מצאתי ידיעה שהתפרסמה בשנת 1951 בעיתון "דבר", ממנה למדתי, כי המועדון הישראלי לבטוח פעל ברחוב יבנה 32 בתל-אביב ובשנת 1951 הוא חידש את השיעורים הדו שבועיים שניתנו בנושא ביטוח לפקידים ולסוכני ביטוח. למודעה של סמינריון המועדון הישראלי לבטוח בעיתון דבר מיום 31/10/1951.

 

מעיון במדריך המכיל 20 עמודים, ניתן ללמוד על התפתחות הביטוח ומושגיו משנות החמישים ועד היום וגם על התפתחות השפה העברית מאז התקופה שבה נכתב הספר, כאשר עדיין לא חשבו להקים וועדה מיוחדת למונחי ביטוח שליד האקדמיה ללשון העברית... מילון מונחי הביטוח המתפרסם באתר האקדמיה ללשון העברית הוא משנת 1960...

 

 


ההקדמה

 

"הפעולה והעיקרון היסודיים של בטוח הם – לפזר על שכמות רבים ככל האפשר סיכונים ואבדות אשר לולא הבטוח, היו נופלים על שכמו של איש בודד. אפשר לאמר איפוא, שהבטוח מהווה – לפחות בתיאוריה – מעין קרן משותפת, בה משתתפים אנשים רבים, ואשר ממנה משלמים פיצויים לאלה שסבלו נזק או אבדה, למשל מאש או סכנות הים. מובן הדבר, שקרן משותפת כה גדולה צריכה להתנהל לפי חוקים ועקרונות המסדירים את פעולתה.

 

כידוע, תחילתו של הביטוח היה לפני מאות בשנים, ומאז הסתעף ושוכלל, תוך כדי התפתחה שורה שלמה של עקרונות מבוססים היטב, שחשיבותם רבה, ביחוד לאחר שבזמננו, כל חיי המסחר בעולם מושפעים ע" י הבטוח, ובחלקם לא יכלו להתנהל בלעדיו. משום כך נודעת לעקרונות הבטוח חשיבות רבה מבחינה ציבורית, ולא רק ענין עסקי-כספי, כי אף ענין מוסרי." 

 


זיקת ביטוח

 

זיקת הביטוח מתוך מדריך ביטוח משנות החמישיםזיקת הביטוח נקראה באותם ימים: "אינטרס בר-ביטוח"  Insurable Interst . "לא כל אדם יכול לבטח כל דבר העולה בדעתו, אלא שצריך להיות לו יחס חוקי מיוחד לנושא הבטוח, שיוכל להיות בית או תוכנו (בטוח אש או גנבה), מות אדם (ביטוח חיים), פציעת או אבדן אבר (ביטוח תאונות) או נזק לאניה ומטענה (בטוח ימי)." ההסבר מציג פסק דין אנגלי משנת 1883 והגדרה בחוק ביטוח חיים אנגלי משנת 1774.

 

האינטרס לביטוח מוסבר לפי סוגי הביטוח:

  • ביטוח רכוש: "המבוטח צריך לעמוד ביחס מוכר ע"י החוק לרכוש המבוטח, והיחס צריך להיות כזה שהוא נהנה באופן כספי מבטחונו של הרכוש ונפגע באופן כספי ע"י אבדן  הרכוש או היותו ניזוק" . הפרוט הוא לפי: בעלות מלאה, בעלות חלקית, בעל משכנתא, מנהל עיזבון, החזקת סחורות בקומיסיה וכל החזקה חוקית של אדם אחר.
     

  • ביטוח אחריות: "המבוטח צריך לעמוד ביחס מוכר ע"י החוק לאחריות האפשרית, והיחס צריך להיות בזה שהוא נהנה באופן כספי מהעדר האחריות, וכי הוא נפגע באופן כספי ע"י יצירת האחריות"
     

  • ביטוח תאונות: "לכל אדם יש אינטרס ברור בשלמות אבריו ובריאותו אך אפשר לבטח גם מישהו אחר נגד תאונות, כגון נותן עבודה את פועליו, אולם רק בגבולות ההפסד האפשרי. המצב החוקי כיום מאז כניסתו לתוקף של חוק חוזה הביטוח משנת 1981 הוא שונה לחלוטין לגבי ביטוח אדם זולת המבוטח. מעביד יכול לבטח את עובדיו ללא קבלת הסכמתם בכתב רק אם המוטבים הם אותם האנשים שחייהם בוטחו או יורשיה החוקיים.
     

  • ביטוח חיים: אי אפשר להעריך חיי אדם, לכך יש לכל אדם אינטרס בר-בטוח בלתי מוגבל בחיי עצמו. אינטרס כזה יש גם, למשל לאשתו: גם אדם אחר יכול לבטח חיים של פלוני, למשל לשם הבטחת חוב, אולם רק בגבולות החוב הקיים. המצב החוקי לגבי ביטוח חיים כיום מאז כניסתו לתוקף של חוק חוזה הביטוח משנת 1981 הוא שונה לחלוטין, אדם רשאי לבטח חיי אדם אחר, ובכלל זה בני זוג בכפוף להסכמה בכתב של אותו אדם שחייו בוטחו. ביטוח קבוצת אנשים שהרכבה עשוי להשתנות משך תקופת הביטוח, למשל קבוצת עובדים, אינו דורש הסכמה מראש, בתנאי שהמוטבים הם אותם האנשים שחייהם בוטחו או יורשיהם החוקיים.

     

הספר מייחס להעברת זכויות לפי הפוליסה (שינוי שם המבוטח) הכפופה להסכמה מראש של חברת הביטוח. למעט שני מקרים בביטוח אש וגניבה: הורשה ופעולת חוק, כמו מינוי נאמן במקרה של פשיטת רגל .

 

 


חובת הגילוי של המבוטח

 

כנות יושר ותום לב - מתוך מדריך הביטוח משנות החמישיםהמונח לפי הספר הוא: עובדות בעלות חשיבות Essential Facts , מה שנקרא כיום, עובדות בעניין מהותי. על המציע (המבוטח בפוטנציה ק.ש.) לתת לחברה אינפורמציה מלאה על טיב הסיכון שהוא מציע לה לכסות.  וכל זאת בהמשך לעקרון: "כנות יושר ותום לב".

 

חובה זו מתייחסת רק לעובדות בעלות חשיבות לגבי הסיכון המוצע, כלומר, אותן עובדות העלולות להשפיע על החברה בהחלטתה הנ"ל, היינו: - א) אם לקבל את הסכון המוצע,  ב) אם כן באיזו פרמיה ובאיזה תנאים." במקרה של הפרת חובת הגילוי גם כאשר המבוטח לא יחס חשיבות לעובדה שחברת הביטוח ראתה בה חשיבות, יכלה חברת הביטוח לבטל את הפוליסה. דוגמאות לעובדות בעלות חשיבות: בבטוח אש – מחסן דלק הנמצא בבית פרטי או בית מלאכה שבו משתמשים בתהליך עבודה בלתי רגיל ומסכן יותר מאשר בבתי מלאכה אחרים. המבוטח לא נדרש לגלות לחברת הביטוח עובדות המקטינות את הסיכון. סוקר הסיכונים נקרא באותה עת "מבקר לבדיקת הסיכון".

 

הכותב מסביר את ההבדל שבין אי גילוי בתום לב המאפשר לחברת הביטוח לבטל את הפוליסה לבין הסתרה במתכוון, המבטלת את הביטוח.

 

דוגמא לשלילת הכיסוי הביטוחי בשל אי גילוי של עובדה חשובה שלא היתה ידועה למבוטח הוא מקרה של סחורה שנקנתה מבלי שהמבוטח עמד על טיבה והכילה כמות גדולה של אצטון וגרמה לשריפה כתוצאה מעישון. התביעה נדחתה משום שהסיכון שהוצהר היה שונה מזה שהיה בפועל.

 

חובת הגילוי כיום לאור חוק חוזה הביטוח היא דומה אולם מקלה על המבוטחים שאינם נדרשים לגלות כל עובדה בעניין מהותי (ובודאי עובדה שאינה ידועה להם) אלא לענות תשובה מלאה כנה ובכתב לכל שאלה בעניין מהותי שהם נשאלו לגביה בטופס של הצעת ביטוח או בדרך אחרת בכתב ולא להסתיר בכוונת מרמה עניין שהם ידעו לגביו, כי הוא עניין מהותי.

 

עובדה בעניין מהותי, מוגדרת כיום כעובדה בעניין העשוי להשפיע על מבטח סביר "לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו".

 

הפרת חובת הגילוי מאפשרת לחברת הביטוח לבטל את הפוליסה בתוך 30 יום לאחר שנודע לה על ההפרה אולם במקרה של הסתרה בכוונת מרמה המבוטח אינו זכאי להחזר פרמיה. במקרה של אירוע נזק לפני שחברת הביטוח הספיקה לבטל את הביטוח המבוטח זכאי לפיצוי יחסי רק אם מדובר באי גילוי בתום לב באופן יחסי לשיעור הפרמיה ששילם אולם במקרה של אי גילוי עובדה שבגינה אף מבטח סביר לא היה מתקשר בהסכם הביטוח תמורת כל פרמיה שהיא, הביטוח אינו משלם, אך מבוטח שהפר את חובת הגילוי בתום לב, זכאי להחזר פרמיה.

 

 

 


שיפוי-פיצוי

 

עקרון הפיצוי מתוך מדריך ביטוח משנות החמישיםשיפוי נקרא באותה תקופה "פיצוי", מונח המשמש כיום למטרה אחרת. התרגום הוא למונח האנגלי Indemnity. לפי הספר, לתת למבוטח להרוויח מהנזק שנגרם לו עומד בסתירה לאינטרס הציבורי. הפיצוי בגין נזק לרכוש ניתן היה לעשות כבר אז לפי אחת משתי הדרכים הבאות: תשלום הנזק במזומן, או החזרתו למצבו הקודם או החלפתו ברכוש אחר מאותם סוג ואיכות. הפיצוי בביטוח אחריות הוא לפי קביעת השופט ובביטוח חיים ותאונות הפיצוי אינו חל הואיל ואדם לא יבטח את עצמו וישלם פרמיה לקבל ביטוח אבדן כושר עבודה העולה על הכנסתו.

 

נכון להיום, מדובר בעקרון השיפוי שמטרתו להחזיר את המוטב ככל האפשר למצב שהיה נמצא בו אלמלא קרה מקרה הביטוח. בביטוח אחריות חוקית השיפוי חל כאז, כגובה האחריות החוקית ובביטוח חיים, עקרון השיפוי אינו חל בכלל ובביטוח תאונה מחלה ונכות הוא אינו חל באותם מקרים בהם התשלום אינו לפי שיעור הנזק שנגרם. בביטוח אובדן כושר עבודה קיימת מגבלה לפי חוזר ישן של הפיקוח על הביטוח המגבילה את התשלומים בשל אובדן כושר העבודה ל 75% מהסכום הממצע של 12 החודשים האחרונים.

 

הספר מציג מקרים שבהם יש סטיה מעקרון השיפוי, שכאמור נקרא באותה תקופה "פיצוי" הכוונה היא לביטוח רכוש לפי ערך מוסכם "פוליסות לערכים מסוימים" agreed value policies  ופוליסות מסוג ערך כינון Reinstatement Policies המבטחות ערך חדש במקום ישן בביטוח מבנים ומכונות. ההשלמה לערך כחדש נעשתה רק לאחר שהמבוטח כבר נשא בפועל בהוצאה.

 

 


עקרונות ביטוח נוספים

 

עקרון התחלוף נקרא באותה עת "העברת זכויות" Subrogation . מוסבר, כי עקרון זה קשור בעקרון הפיצוי ומובא פסק דין אנגלי, איך לא, משנת 1883.  "היות ועקרון העברת זכויות קשור באופן הדוק לעקרון ה"פיצוי" יש לציין, שהעברת הזכויות אינה פועלת לגבי פוליסות שאינן מבוססות על עקרון הפיצוי. בבטוח חיים ותאונות אין תחולה של עקרון התחלוף ועל כן חברת הביטוח אינה רשאית  לדרוש ולקבל החזרת הפיצוי מאדם שגרם למותו או פציעתו של מבוטח.

 

עקרון ההשתתפות או ביטוח הכפל נקרא באותה עת: תנאי השתתפות Contribution. התנאים לתחולתו הם, קיומן של מספר פוליסות בחברות ביטוח שונות המכסות את אותו הסיכון התקפות בשעת המקרה וכל הפוליסות צריכות לכסות את אותו האינטרס ואותו נושא ביטוח. לפי תנאי זה יכול היה המבוטח באותה עת לדרוש מכל חברה פיצוי לפי חלקה היחסי בביטוח בניגוד למצב הקיים כיום כאשר מתקיים ביטוח כפל  לפיו מבוטח יכול לתבוע מכל חברה שיבחר את השיפוי בשל נזק בסכום הביטוח החופף וחברות הביטוח אמורות להתחשבן ביניהן בהמשך. עקרון זה לא היה חל באותה תקופה על ביטוח אחריות חוקית (בניגוד למצב הקיים כיום) למעט מקרה של ביטוח רכב של אדם שהיה נוהג ברכב השייך לאדם אחר והיה מבוטח לי שתי פוליסות, הפוליסה של הרכב והפוליסה לביטוח הרכב שלו. באותה תקופה ביטוח צד ג' של פוליסת הרכב הקנה כיסוי ביטוחי למבוטח גם כאשר היה נוהג ברכב של אדם אחר – מצב שאינו יכול להתקיים כיום הואיל וניתן לערוך ביטוח צד ג' רכב אך ורק לגבי הרכב ולא לגבי הנוהג.

 

עקרון הסיבה הקרובה - נקרא "סיבת הנזק" Proximate Cause. "שורת המאורעות המתחילה בפעולות הסיכון המכוסה בפוליסה ומסתיימת בגרימת הנזק, צריכה להיות ישירה וללא התערבות גורם חדש מהחוץ."  הכותב מציין, כי כבר אז היו מקרים בהם קשה היה להכריע ומספר על מספר רב של משפטים שהתנהלו מסביב לסוגיה זו.

 

 


סכנה שבחומר וסכנה שבאישיות

סיכון פיסי ומוסרי מתוך מדריך ביטוח משנות החמישיםהספר כולל הסברים על סיכון פיזי וסיכון מוסרי מה שנקרא כיום סכנה שבחומר וסכנה שבאישיות וכולל דוגמאות לפי סוגי הביטוח השונים: ביטוח מלחלות ותאונות, ביטוח גניבה (שבאותה תקופה היה ביטוח נפרד מביטוח האש), ביטוח פיצויים לפועלים (כיום ביטוח לאומי וחבות המעבידים), ביטוח מכוניות, כיום ביטוח רכב, ביטוח ימי וביטוח חיים.

 

 


 

הצעת ביטוח וצורת הפוליסה

 

"הצעה היא בקשת אדם לחברת ביטוח לתת לו כיסוי נגד נזק או אבדה מסוים. הצעות אלו יכולות להיעשות ב-3 צורות: בעל פה, במכתב או ע"י מילוי טופס הצעה. חוזה ביטוח מושלם רק כשהחברה מקבלת את ההצעה ע"י הוצאת פוליסה או תעודת כיסוי." המצב כיום הוא שהכיסוי הביטוח ניכנס לתוקף גם לאחר קבלת אישור בעל פה מנציג של חברת הביטוח למעט בביטוח רכב חובה כאשר על המבוטח לשלם את הפרמיה לפני כניסת הביטוח לתוקפו. הספר מפר את הפרטים החשובים (שאלות בעניין מהותי) בהצעה לביטוח לפי סוגי הביטוח השונים: ביטוח אש, ביטוח חיים, ביטוח גנבה, ביטוח תאונות וביטוח אחריות צד שלישי.

 

 


 

ביטוח חסר – תת ביטוח

 

פוליסה לביוטח גניבה במחתרת של "הסנה"המונח שהיה בשימוש לציין קיומו של ביטוח חסר באותה תקופה הוא: "תת ביטוח – תנאי החישוב היחסי" Average Clause . תנאי זה הופיע באותה תקופה בפוליסות לביטוח כנגד נזקי אש ופוליסות לביטוח נזקי גניבה, שהיו, כאמור פוליסות נפרדות. "תנאי החישוב היחסי הוא אמצעי ההגנה שהחברות משתמשות בו.

 

תוצאת השימוש בתנאי זה היא שאדם המבטח את רכושו בפחות מערכו המלא, לא יוכל בשעת נזק לקבל את הפיצוי המלא, אלא רק להוציא חלק יחסי ממנו בהתאם ליחס שבין סכום הביטוח וערך הרכוש למעשה."

 

 

 


 

הגבלת התחייבות החברה

 

הספר מפרט את המגבלות של חברות הביטוח לקבל עסקים גדולים. מגבלות הקבלה לבטוח של חברות הביטוח הושפעו באותה תקופה משני גורמים והם: רזרבות החברה וסוג הסיכון.

 

 


 

ביטוח משנה

 

הפרק שלפני האחרון דן בביטוח משנה ולמעשה מפר שני סוגי חוזים של ביטוח משנה: חוזה פתוח open treaty שלפיו מתחייבת החברה המוסרת להמציא לחברת משנה מזמן לזמן פרטים על הבטוחים שיא ערכה Bordereaux  וחוזה עיוורblind treaty  שלפיו אין החברה המקורית חייבת להגיש לחברת ביטוח משנה באופן קבוע את הפרטים, אלא רק ממציאה לה מזמן לזמן חישוב ופרמיה המגיעה לחברת בטוח משנה שיש לה זכות לבדוק את ספרי החברה המקורית על מנת להבטיח שכל הביטוחים נרשמים כשורה.

 


 

תנאים מיוחדים

 

פרק התנאים המיוחדיםWarranties  הוא הפרק שחותם את הספר. מדובר בתנאים המוכנסים בפוליסה במפורש "כדי לשמור על מצב שהיה קיים בעת עריכת הפוליסה או כדי להבטיח מליאת הבטחות שניתנו ע"י המציע." אחת הדוגמאות היא מקרה שבו המציע הצהיר, כי אין בנגריה מכונות המונעות ע"י חשמל ובפוליסה הוכנס תנאי מפורש לעניין זה. דוגמא נוספת היא תנאי בפוליסה המחייב שמירה של שומר על מחסנים בכל שעות הלילה, בשבתות ובחגים וגם זאת על סמך הבטחתו של המבוטח.

הפרה של תנאי מיוחד באותם ימים היתה גורמת ל"ביטול הזכויות תחת הפוליסה.".

 

 

 

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright