.

ביום 7/8/2025 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בעניין ע"א 405/23 AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ נ'. פלונית ואח' העוסק הכיסוי הביטוחי להוצאות משפט סבירות בביטוח אחריות לפי הוראות סעיף 66 בחוק חוזה הביטוח התשמ"א – 1981.

 

פסק הדין ניתן ע"י השופט יחיאל כשר בהסכמת השופטים יעל וילנר ואלכס שטיין.

 

 

 

שלוש השאלות שנדונו בפסק הדין הן:

1. האם הוצאות משפט סבירות, המכוסות על ידי ביטוח אחריות אף מעבר לסכום הביטוח בהתאם להוראת סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 כוללות רק את הוצאותיו המשפטיות של המבוטח עצמו, או גם את ההוצאות המשפטיות שנפסקו לטובת בעל הדין שכנגד?

2. מהן אמות המידה לבחינת סבירות ההוצאות המשפטיות בנסיבות האמורות?

3. כיצד יש לחלק את נטל הנשיאה בהוצאות משפטיות מסוג זה, בין המבטח למבוטח, כאשר סכום הפיצוי בו חויב המבוטח גבוה מסכום הביטוח?

פסק הדין מתייחס גם למהותו וייעודו של סעיף 66 בחוק חוזה הביטוח מתוך דברי ההסבר להצעת החוק:

"נמצאנו למדים כי על פי דברי ההסבר להצעת החוק, הרציונל העומד בבסיס סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח הוא רציונל של הקטנת הנזק, בדומה לסעיף 61 לחוק חוזה הביטוח.

...

עיקרון הקטנת הנזק, מורכב משני היבטים – נטל להקטנת הנזק, וחובת שיפוי בגין הוצאות שהוצאו לשם הקטנתו."

 

בית המשפט הדגיש כי יש לו שיקול דעת רחב בפסיקת הוצאות, ותעריפי לשכת עורכי הדין מהווים אינדיקציה בלבד. נשקלו התנהלות הצדדים, היקף העבודה, משך הזמן ותוצאות ההליך.

 

בית המשפט קבע, כי:

1. הוצאות צד שלישי הן חלק מהנזק שנגרם בפועל וניתן לפסוק אותן אם הן סבירות ונובעות ישירות מההליך.
    

2. כאשר סכום הפיצוי הכולל (נזק + הוצאות) חורג מסכום הביטוח בפוליסה, חברת הביטוח מחויבת עד לגובה הסכום היחסי מתוך הסכום המבוטח בלבד, והמבוטח נושא ביתרה מכיסו.

---

למשל: ככל שנפסק פיצוי לפי רכיב הוצאות משפט בשיעור של 20% הרי שחברת הביטוח לא תשלם בגין הרכיב סכום העולה על 20% מגובה סכום הביטוח לפי הפוליסה. ככל שנקבע פיצוי בסכום העולה על סכום הביטוח בפוליסה ישלם המבוטח את ההפרש מכיסו הפרטי.

 

דהיינו, אם נפסק לטובת התובע (הצד השלישי) סכום של 1,200,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט בשיעור של 20% דהיינו בסה"כ 1,440,000 ₪. וסכום הביטוח בפוליסה היה 1,000,000 ₪. אזי תשלם חברת הביטוח את הסכום 1,200,00 ₪ בלבד. והמבוטח ישלם את ההפרש של 200,000 ₪ בתוספת 20% שזה 240,000 ₪.

---

 

עוד מפסק הדין בעניין הוצאות המשפט לצורך הקטנת הנזק:

" חיובו של המבטח בהוצאות המשפט של המבוטח, נעוץ בכך שיש בניהול ההליך המשפטי כדי להקטין את הנזק. ודוק: הפעולה להקטנת נזק, אינה, כמובן, פעולת תשלום ההוצאות (בין אם הוצאותיו של המבוטח ובין אם ההוצאות שבהן חויב המבוטח לטובת הצד שכנגד). הפעולה להקטנת הנזק הינה עצם ניהול ההליך המשפטי, חלף הסכמה מראש לדרישותיו של הצד שכנגד.

....

כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת החוק, גישתו של המחוקק היא כי כיסוי הוצאות משפט סבירות הינו מקרה פרטי של כלל הקטנת הנזק וחובת השיפוי הנלווית לו. משכך, יש לפרש את סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח, ובכלל זאת את ההוראה שלפיה המבטח נושא בהוצאות משפטיות סבירות שהוציא המבוטח "אף מעל לסכום הביטוח", בהתאם לטעמים האמורים לעיל בעניין נטל הקטנת הנזק וחובת השיפוי הנלווית לו. בהקשר זה, יושם אל לב כי הוראה דומה מצויה בסעיף 61(ב) לחוק חוזה הביטוח בעניין הוצאות שהוציא המבוטח לשם הקטנת הנזק.

 

לצד התכלית האמורה של הקטנת הנזק, החופפת לתכליתו של סעיף 61 לחוק חוזה הביטוח, לסעיף 66 לחוק תכלית נוספת, עליה עמד המלומד ולר:

"ביסוד הסעיף עומד הרעיון שמבוטח טיפוסי הרוכש ביטוח אחריות עלול שלא להיות מודע לסיכון של נשיאה בהוצאות משפט. לולא הסעיף, המבוטח היה עלול להיות מופתע מהצורך לממן את הוצאות המשפט בכוחות עצמו על אף שהסיכון של חבותו כלפי אדם שלישי הועבר למבטחת. כך גם עולה מהקוגנטיות של הסעיף [...] תכליתו של הסעיף היא להגן על המבוטח מפני ההוצאות הכרוכות בניהול ההליך" (ולר, עמ' 327-326).

 

בהתאם לגישה זו, המחוקק ביקש להגן על המבוטח הטיפוסי, אשר בעת רכישת ביטוח אחריות עלול שלא להיות מודע לכך שמלבד הסיכון לחבות כלפי אדם שלישי, הוא ניצב גם בפני סיכון של נשיאה בהוצאות משפטיות הכרוכות בניהול ההליך בגין החבות האמורה. בשל כך, קבע המחוקק כי על המבטח לשאת לא רק בסיכון לחבות כלפי צד שלישי, העומד ביסוד חוזה ביטוח האחריות, אלא גם לשאת בהוצאות המשפט הנלוות. הגנה זו באה לידי ביטוי באופיו הקוגנטי של סעיף 66 לחוק (כאמור בסעיף 71(א) לחוק)."

 

 

10/8/25