כפי שניתן לראות בטבלה לעיל, קיימת אנומליה מסוימת או אם תרצו אפילו אבסורד בקביעת תקופה קצרה יותר להשלמת הכינון לתכולה מאשר למבנה לפי ביטוח הדירה.

הרי אי אפשר לרכוש תכולה לפני השלמת התיקון של המבנה. אילו מסגרת הזמן של 60 יום היתה קבועה רק לגבי אותם מקרים בהם נגרם נזק לתכולה בלבד, הדבר היה הגיוני.

כמו כן רואים לפי הטבלה הנ"ל את המקור והסיבה ההגיונית לכך שהפיצוי לפי ערך כינון אינו חל כאשר נגרם נזק לבגדים בלבד וזאת כנראה, בשל כך שערך כינון בפוליסה עסקית אינו חל לגבי מלאי והבגדים במסגרת הדירה נחשבים, כנראה למן סוג של מלאי ביתי.

דבר נוסף שלא נתנו עליו את הדעת בעת ניסוח הפליסה התקנית לביטוח הדירה הוא נושא רכוש שאינו נמצא בשימוש המבוטח. ערך הכינון בדירה אינו כולל אומנם אפשרות להחלפה ברכוש אחר כאשר לא ניתן להשיג עוד רכוש מאותו סוג הרכוש שניזוק, אולם אין כל מגבלה לפצות לפי ערך כינן בשל רכוש אשר יצא מכלל שימוש בחזקת המבוטח, בדומה למגבלה הקיימת בביטוח רכוש עסקי.

כמו כן מנסחי הפוליסה התקנית לא לקחו בחשבון, כנראה דרישות של הרשויות המגדילות את עלות הכינון. בפוליסה העסקית, ניתן כיסוי ביטוחי בתוספת של 10% לדרישות מסוג זה, למעט דרישות למיגון מפני סיכון אש.