עתיד פתרונות הביטוח לפרישה - קרנות הפנסיה וביטוחי החיים Marquee  טיפ 5   - עדכונים וטיפים מאתר ביטוח על בטוח
               

פייסבוק דף האתר

ביטוח בבלוג

היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

תוקף ביטול ביטוח חובה

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות יזמים, קבלנים ויועצים.

 

בעלת ותק של 35 שנה בענף הביטוח הכללי, מתמחה בניהול סיכונים, מתן הרצאות הדרכה, ייעוץ לאתרי אינטרנט, פיתוח פוליסות, חו"ד מומחה, ניהול תביעות ועוד.

 

 לאתר היועצת

 


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 קבלו את הטיפ השבועי,  לתיבת הדוא"ל שלכם - ללא תשלום

 

 

 

 

שם פרטי

 

 

שם משפחה

 

 

דואר אלקטרוני

 

 

תפקיד

 

 

חברה

 

   

 

 

 


  


אין להעתיק את הטיפים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר

 

מתי נכנס לתוקפו ביטול ביטוח החובה לרכב?

 

שופט העליון יצחק עמית

שופט העליון, יצחק עמית דחה ביום 24/8/2017  רע"א  1736/17 פלוני נגד המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") את בקשת הערעור על פסיקתו של המחוזי בתל אביב-יפו שניתנה בינואר 2017.

 

מדובר במקרה שבו נהג אופנוע, ביטל ביזמתו את פוליסת החובה, החזיר לידי הפול את תעודת ביטוח חובה לרכב, זוכה בפרמיית הביטוח אבל המשיך לנהוג באופנוע לאחר הביטול ללא ביטוח ואז נפגע בתאונת דרכים.  

 

לאחר שנפגע בתאונת דרכים, טען נהג האופנוע, כי ביטוח החובה היה תקף ביום התאונה וזאת בשל הוראת סעיף 24 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, הקובע, כי:

 

"מבטח לא יהיה חייב לשלם לפי סעיפים 19 או 21(א) בקשר לחבות, אם לפני המאורע שגרם למוות או לחבלת הגוף שמהם נובעת החבות בוטלה הפוליסה בהסכמה הדדית או בתוקף הוראה שבפוליסה; אולם לא יהיה לביטול תוקף כלפי הניזוק או שאיריו אלא כעבור עשרים ואחד יום לאחר שניתנה לבעל הפוליסה הודעה בכתב על הביטול; ניתנה ההודעה בדואר רשום עם אישור מסירה, יראו את התאריך המסומן באישור המסירה כתאריך מתן ההודעה".

 

השופט עמית, בחן בפסק דינו המרתק, מיהו אותו "הניזוק" עליו חל הסעיף וזאת לאחר שבית משפט השלום קיבל את תביעתו של הנפגע בתאונה שארעה לפני שחלפו 21 ימים ממועד הביטול, אולם בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור שהוגש על ידי הפול.

 

השופט עמית, מצא, כי "קריאת סעיף 24 ובחינת הפקודה בכללותה מלמדת כי המחוקק מצא להבחין בין ה'שחקנים' השונים. סעיף 24 עצמו מבדיל בין 'הניזוק ושאיריו' לבין 'בעל פוליסה', הלוא הוא המבוטח, וכפי שנאמר בסעיף: "אולם לא יהיה לביטול תוקף כלפי הניזוק או שאיריו אלא כעבור עשרים ואחד יום לאחר שניתנה לבעל הפוליסה הודעה בכתב על הביטול".

 

"התחקות אחר תולדות פקודת הביטוח וגלגוליו השונים של סעיף 24 מראה באופן ברור כי כוונת המחוקק במונח 'ניזוק או שאיריו' היא לניזוק שהינו צד שלישי ולא למבוטח עצמו. כפי שכתב פרידמן בספרו, בהתייחסו לנוסח הסעיף דאז: "נמסרה הודעה – יהיה תוקף לביטול כלפי הניזוק או שאיריו רק כעבור 7 ימים לאחר שניתנה ההודעה. אולם בשום מקרה אין הסעיף גורע מתוקף הביטול ביחסים בין חברת הביטוח למבוטח" (הדגשה הוספה – י"ע) (פרידמן, בעמ' 149)."

 

 "ניתן להבחין בין ביטול על ידי מבוטח לבין ביטול על ידי מבטח, שכן בניגוד למבוטח, המבטח אינו זקוק להתראה מראש בדבר בטלות החוזה. גישה זו הביאה לתיקון סעיף 10 לחוק חוזה ביטוח, כך שבעוד שבביטול שיזם המבטח נותרה תקופת ההשהייה על 15 יום, בביטול ביוזמת המבוטח הועמדה התקופה על שלושה ימים בלבד מיום הודעת הביטול."

 

 "עוד יש לציין כי נוסחו של הסעיף כיום וההבחנה בין 'ניזוק-מבוטח' לבין ניזוק שהינו צד שלישי לא נותנים מענה לכלל השאלות והסוגיות שיכולות להתעורר בבואנו ליישם את סעיף 24 לפקודה. כך למשל ניתן לטעון כי נוהג ברכב שאינו הבעלים הינו בגדר צד שלישי הנכנס בגדרי סעיף 24 לפקודה (והשוו למקרה הנדון בת"א (שלום נצ') 1337-06‏ גאנם נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (21.8.2008)). כשלעצמי, ומבלי לקבוע מסמרות אני סבור כי אם הנוהג נהג ברכב בידיעה שהרכב אינו מבוטח, אין הצדקה להחיל עליו את ההגנה שבסעיף כשם שאין הצדקה להחילה על המבוטח עצמו. היסק זה ניתן ללמוד מהוראת סעיף 7(5) לפלת"ד, שנוקט במילים "מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח..." מבלי להתנות את שלילת הזכאות בכך שהנוהג הוא בעל הרכב ובעל פוליסת הביטוח בעצמו. ייתכן אפוא כי התמורות שחלו במצב המשפטי מצריכות התאמה ועדכון של ההסדר הקבוע בפקודת הביטוח, ועניין זה הוא למחוקק לענות בו."

 

"בעקבות התאונה המבקש הורשע בעבירה של נהיגה ללא ביטוח, כאשר בפסק הדין הפלילי צויין כי "הנאשם לא כפר בעבירה של נהיגה ללא ביטוח תקף" (עמ' 6 לפסק הדין). המבקש טען כי פסק הדין הפלילי סותר את עצמו; כי לא הובאה ראיה לכך שנהג ללא ביטוח; כי המשיבה לא הסתמכה על פסק הדין הפלילי; וכי ממילא ניתן להביא ראיות לסתור את פסק הדין. אזכיר כי המבקש לא ערער על הרשעתו בעבירה של נהיגה ללא ביטוח, וכעולה מפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום, כתב האישום והכרעת הדין הוגשו לבית המשפט ולמבקש אף ניתנה ההזדמנות להגיש ראיות נוספות לעניין הכיסוי הביטוחי (פרוטוקול מיום 23.6.2015 בעמ' 56-55).

 

במכלול הנסיבות, איני מוצא לשנות מהתוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי ואני סבור כי המבקש מנוע מלטעון כי הפוליסה לא בוטלה כבקשתו. מעשיו והצהרותיו מעידים כי לא סבר בזמן אמת כי הפוליסה הייתה תקפה כטענתו כעת. בנסיבות המקרה אף לא מצאתי להרחיב ביתר טענות הצדדים לעניין פרשנות הטופס, החזרת תעודה הביטוח ומשמעותה."

 


 

אחת הסוגיות שעלו על הפרק בעקבות פסק הדין היא, מיהו הגורם שאמור היה לפצות ניזוק שאינו המבוטח, כמו למשל הולך רגל שהמבוטח פגע בו או נוסע שהוסע על האופנוע על ידי המבוטח.

 

לפי דעתו של אחד המומחים המובילים בתחום ביטוח החובה לרכב, מי שאמור לשאת בתשלום הפיצוי לניזוק לאחר ביטול הביטוח היא קרנית, לאור העובדה שמדובר בתאונה שארעה לאחר שהביטוח הסתיים.

 

מצד שני קיימת דעה לפיה מדובר בביטוח שהיה תקף לפי הוראות הפקודה לגבי הניזוק, ועל חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח ובה לשאת בתשלום לניזוק, כאשר הפגם הוא בנוסח תנאי סעיף ביטול הפוליסה התקנית לביטוח חובה לרכב שאינו לוקח בחשבון את נושא 21 ימי החסד לכיסוי הניזוק לאחר ביטול הביטוח ולמעשה יש צורך בתיקון סעיף ביטול הפוליסה בכל הקשור בחישוב הפרמיה המוחזרת לאחר ביטולו של ביטוח החובה.

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright