עתיד פתרונות הביטוח לפרישה - קרנות הפנסיה וביטוחי החיים Marquee  טיפ 5   - עדכונים וטיפים מאתר ביטוח על בטוח
               

פייסבוק דף האתר

ביטוח בבלוג

היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

סוף מלחמה השוקה

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות יזמים, קבלנים ויועצים

 

תבליט

היועצת קטיה שורצמן

תבליט

יועץ  ניהול סיכונים בביטוח כללי

תבליט

הקמה וניהול  אתרי ביטוח

תבליט

ניהול תביעות ביטוח

 

כל התייעצות כרוכה בתשלום

 
 


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 קבלו את הטיפ השבועי,  לתיבת הדוא"ל שלכם - ללא תשלום

 

 

 

 

שם פרטי

 

 

שם משפחה

 

 

דואר אלקטרוני

 

 

תפקיד

 

 

חברה

 

   

 

 

 


 

 

 

 

  


אין להעתיק את הטיפים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר

 

 

ביטוח ישיר זכתה סופית בעליון בתיק "שוקה"

 

 

 

 

שני כהן בקמפיין "שוקה"

בית המשפט העליון דחה ביום 30/7/2017 את בקשתה של לשכת סוכני הביטוח לדיון נוסף בתביעה כנגד חברת ביטוח ישיר בגין קמפיין שוקה וזאת לאחר שסוכני הביטוח הפסידו בעליון בערעור של ביטוח ישיר על פסיקת המחוזי שהיתה לטובת סוכני הביטוח.

 

וכה אמרה נשיאת העליון, השופטת מ' נאור:

 

"דין הבקשה להידחות. דיון נוסף ניתן מקום שנקבעה הלכה חדשה וקשה או הלכה הסותרת הלכה קודמת (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).

 

בפסק הדין מושא הבקשה לא נקבעה כל הלכה כזו. בנוגע לסייג של סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע, פסיקת בית המשפט שקבעה כי המקרה דנן נכנס בגדר סעיף זה לא התבססה על הלכה חדשה אלא הושתתה על יישום ההלכות בתחום (ראו: ע"א 8345/08 בן נתן נ' בכרי, פ''ד סה(1) 567, 624-622 (2011)). כידוע, אופן יישומן של הלכות אינו מקנה עילה לקיומו של דיון נוסף (דנ"פ 1329/16 זדורוב נ' מדינת ישראל, פס' 29 (5.7.2016)). באשר לעוולת התיאור הכוזב, גם בעניין זה לא התחדשה הלכה שיש בה כדי להצדיק את קיומו של דיון נוסף.

 

בפסק הדין נדרש בית המשפט לשורשיה של עוולה זו ולמשפט המשווה בעניינה. בית המשפט פירש את יסודות העוולה ויישמן על המקרה הנדון. אמנם, ייתכן שניתן לראות את התווית הפרשנות המוצעת כפיתוח הלכתי מסוים. אולם, אין בכך כדי להצדיק את קיומו של דיון נוסף, וכך גם לא בעמימות שנותרה לטענת המבקשת בשאלה כיצד נבחנת תפיסתו של הציבור (ראו: דנ"א 6564/12 פארס נ' כהן, פס' 6-5 (4.12.2012)).

 

הוא הדין גם לגבי עוולת התחרות הבלתי הוגנת ודיני עשיית העושר.

 

בית המשפט קבע כי לא ניתן להידרש לדיני עשיית העושר ולעילת התחרות הבלתי הוגנת בענייננו כיוון שעילת התביעה היא למעשה עילה של לשון הרע וחוק איסור לשון הרע החריג את המקרה דנן בשל סעיף 4 הנזכר.

 

כלומר, נקבע שמכיוון שהמחוקק שלל את עילת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע בענייננו, אין מקום "לעקוף" אותה על ידי שימוש בעילה של עשיית עושר ולא במשפט. יתרה מכך, בית המשפט אף קבע ש"מכל מקום, אין לומר כי במקרה דנן מתקיים אותו 'יסוד נוסף' שהוכר בפסיקה כמקים עילה בשל תחרות לא הוגנת" (פס' 81 לפסק הדין מושא הבקשה).

 

קביעותיו אלו של בית המשפט גם הן התבססו על ההלכות הקיימות, ובפרט על ההלכות בעניין היחסים שבין דיני עשיית העושר לבין דינים ספציפיים אחרים (ראו: ע"א 563/11 ADIDAS SALOMON A.G נ' יאסין, פ"ד סה(3) 774, 807-806 (2012); רע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים, פ''ד נב(4) 289 (1998); ע"א 9568/05 שמעוני נ' "מובי" בירנבאום בע"מ (25.6.2007)).

 

לפיכך, גם בהקשר זה פסק הדין מושא הבקשה לכל היותר מהווה פיתוח הלכתי שאין בו כדי להצדיק דיון נוסף.

 

לבסוף, יתר טענותיהם של המבקשים היו למעשה ניסיון לערער על פסיקתו של בית המשפט, וכידוע, הליך של דיון נוסף לא נועד למטרה זו (דנג"ץ 5019/13 בית הדין השרעי לערעורים בירושלים נ' פלונית, פס' 7 (14.8.2013))."

  

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright