השבת השחורה שפקדה את מדינת ישראל
ביום 7/10/2023 הביאה לאסון שאינו נתפס בשל מעשי הברבריות המטורפים של אספסוף
החמאס.
שאלות בנושא ביטוח מגיעות אלי כבר מהיום השני למלחמת עזה
ובכל הקשור לנושא הפיצוי אני מפנה מטבע הדברים למס
רכוש בעניין הפיצוי לנזקי רכוש ולמוסד
לביטוח הלאומי בעניין מקרי הרצח ופגיעות הגוף.
בנושא
הפרמיה, חיכיתי שיעברו שבועיים מיום
תחילת המלחמה, כי אין מדובר בסכומים גבוהים יחסית לערך החיים שלא לדבר על ערך הרכוש
שנהרס, אבל בכל זאת מדובר על כסף לתשלום פרמיה שכבר שולם או אולי עדיין משולם בעבור
ביטוח לרכוש ולמרבה הצער גם לבריאות, סיעוד, ריסק כאשר בפועל לחברות הביטוח אין שום
סיכון לשלם בעבור נזק.
חוק חוזה הביטוח התשמ"א – 1981, קובע באופן מפורש, כי
כאשר מקרה הביטוח הופך לבלתי אפשרי במהלך תקופת הביטוח, חוזה הביטוח מתבטל מאליו
והמבוטח זכאי להחזר דמי הביטוח ששילם בעבור התקופה שלאחר ביטול החוזה.
במקרה האסון הלאומי מיום 7/10/2023 מדובר על ביטול אוטומטי
כבהוראת החוק של:
ביטוח רכב:
מקיף, חובה וצד ג' לכלי רכב שהושחתו,
ביטוח דירות
ומפעלים שנהרסו וכך גם ביטוחי
בריאות
וסיעוד
וביטוח חיים
לנרצחים.
אציין בכוכבית, כי ביטוח
אחריות מקצועית
שנעשה על בסיס "הגשת תביעה" אינו מתבטל באופן אוטומטי אלא שיותר מכך יש צורך להאריך
אותו לתקופת המשכיות הואיל וקיים סיכון של הגשת תביעה בגין אירוע שקרה בתקופת
הביטוח גם לאחר הפסקת הפעילות.
ביום 17/10/2023
פרסם הפיקוח על הביטוח הודעה לציבור: "מלחמת "חרבות ברזל" - הנחיות והתאמות בפעילות
הגופים המפוקחים" ובכללן הנחיה לענייו פוליסות קימות:
"בביטוחי רכב, דירה ועסקים, במקרים בהם הייתה פגיעה
ברכוש המבוטח כתוצאה מהמלחמה באופן שמייתר את הצורך בפוליסה, חברת הביטוח תבטל את
הפוליסה ותחזיר למבוטח את החלק היחסי מהפרמיה. ההחזר יחול מהמועד בו הנזק התרחש,
ולא ממועד פנייתו של המבוטח לחברה. חברות הביטוח ידרשו לפעול לביצוע ההחזר
מיוזמתן."
אלא ש...
הפיקוח לא פרסם את
הסעיף בחוק חוזה הביטוח שהוא מקור ההוראה ולא כלל בפרסום
שהסעיף בחוק חל לגבי כל הפוליסות ולא רק ביטוחי רכב דירה ועסקים. כי גם הפוליסה
לביטוח בריאות וסיעוד ולביטוח נסיעות לחו"ל מתבטלת מאליה כאשר המבוטח נרצח ואין עוד
סיכון. כמו כן לא פרסם הפיקוח על הביטוח את זכותם של המבוטחים על פי חוק חוזה
הביטוח לקבל הפרשי הצמדה וריבית על הפרמיה המוחזרת
כמפורט בהמשך כתבה זו להלן.
ראו גם:
חרבות ברזל - הנחיות הפיקוח למבטחים
יש לשים לב, שהמבוטח והמבטח אינם מחויבים להודיע על הביטול
אחד לשני, המבוטח אינו נדרש לבקש מהמבטח להשיב לו את הפרמיה והמבטח אינו אמור לנכות
מהפרמיה המוחזרת את הוצאותיו בעבור ביטוח הפוליסה.
וזהו נוסח סעיף 16 (ב) לחוק חוזה הביטוח התשמ"א 1981: "נעשה
מקרה הביטוח בלתי אפשרי אחר כריתת החוזה, מתבטל החוזה מאליו והמבוטח זכאי להחזר דמי
הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול.
אציין, כי על הוראות סעיף 16 בחוק חוזה הביטוח רשאים הצדדים
לחוזה הביטוח להתנות אולם עד כה לא מצאתי כל התניה על הסעיף האמור באף אחת מפוליסות
הביטוח.
כך כותב המלומד אורי ידין "חוק חוזה הביטוח, התשמ"א 1981"
שראה אור הוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי טאקר הפקולטה למשפטים,
האוניברסיטה העברית ירושלים, שנת התשמ"ד:
"משתמע שאין חוזה ביטוח מבלי שיהיה צפוי למבוטח סיכון של
מקרה ביטוח ולמבטח סיכון לשלם תגמולי ביטוח" (עמ' 69 סעיף 56)
עמ' 70 סע 58: " .. דן סעיף קטן זה במצב אחד העשוי להתהוות
לאחר כריתתו, שמקרה הביטוח נעשה בלתי אפשרי, לדוגמא: תוך תקופת הביטוח נגד אש נהרס
הנכס המבוטח"
"תוצאת ההתבטלות של החוזה: חובת המבוטח להחזיר למבוטח את דמי
הביטוח שקיבל ממנו."
דברים דומים כותב גם פרופ' שחר ולר, בספרו חוק חוזה הביטוח,
תשמ"א - 1981 (כרך א', 2005):
"סעיף 16(ב) עוסק במקרה שאירע לאחר כריתת החוזה והופך את
חוזה הביטוח למיותר. למשל, בביטוח תכולה של מחסן מפני גניבה נעשה מקרה הביטוח
בלתי–אפשרי אם הציוד המבוטח נשרף.
.... בהתקיים התנאים לתחולת סעיף 16(ב) "מתבטל החוזה מאליו".
בדומה להוראות אחרות בחוק, כמו למשל סעיף 7(ב), זכאי המבוטח להשבה חלקית של דמי
הביטוח בגין התקופה שבה היה החוזה בתוקף. הוראה זו מניחה שקיים יחס ישר בין דמי
הביטוח לבין תקופת הביטוח. אולם, בניגוד לסעיף 7(ב), במקרה זה המבטחת אינה זכאית
להשבת הוצאותיה מכיוון שאין לייחס למבוטח אשם: החוזה נהפך למיותר בדיעבד, מבלי
שהייתה לו יד בדבר. בנסיבות אלה העדיף המחוקק את המבוטח על המבטחת, והטיל עליה לשאת
בהוצאות כריתת החוזה."
בעניין הפרמיה המוחזרת שמגיעה למבוטחים, יש לראות את הוראות
סעיף 28 (ג). לחוק חוזה הביטוח שמחייב את המבטחים בתשלום הפרשי ריבית והצמדה על
סכום הפרמיה המוחזרת שהוא חייב להשיב למבוטחים כפי שהוא מחויב בתשלום תגמולי ביטוח:
" היה המבטח חייב להחזיר למבוטח או למוטב דמי ביטוח, יתווספו
עליהם הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (א) מיום היווצר החיוב."
סעיף 28 (א) קובע, כי:
" על תגמולי הביטוח
יתווספו הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום קרות
מקרה הביטוח, וריבית צמודה בשיעור שנקבע לפי סעיף 1 לחוק האמור לענין ההגדרה "הפרשי
הצמדה וריבית" מתום 30 ימים מיום מסירת התביעה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית
המשפט לפי החוק האמור."
הריבית המיוחדת שקבועה בחוק כאשר המבטח נוהג בחוסר תום לב
בתשלום תגמולי הביטוח אינה חלה על אי השבה של דמי ביטוח למבוטחים. ברם, בית המשפט
רשאי להטיל על מבטח תשלום של הוצאות לדוגמא והפרשי ריבית לפי מיטב הבנתו ואף להחיל
את האמור על אי תשלום תגמולי ביטוח בחוסר תום לב אף לגבי אי החזר של פרמיות אותן
המבטח חייב להשיב למבוטח.
ההוראות בחוק חוזה הביטוח לעניין הריבית המיוחדת
סעיף 28.א. לחוק חוזה הביטוח מחייב בית המשפט מבטח בביטוחים
אישיים, שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדם בתשלום
ריבית מיוחדת שתיווסף לריבית הקבועה בחוק בשיעור שלא יעלה על פי עשרים מן הריבית
הקבועה בהגדרת הפרשי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, ולעניין
מבטח בביטוח סיעודי – יחייבו כאמור בשיעור שלא יפחת מפי עשרה מאותה ריבית, מבטח
בביטוחים שאינם ביטוחים אישיים – רשאי בית המשפט לחייבו, בריבית כאמור אלא אם כן
החליט בית המשפט לקבוע שיעור נמוך יותר, מטעמים מיוחדים שיירשמו. הריבית המיוחדת
תחושב על תגמולי הביטוח האמורים ועל תוספת הפרשי ההצמדה על תגמולים אלה לפי סעיף 28
לחוק חוזה הביטוח מהמועדים בהם היה על המבטח לשלמם עד תשלומם בפועל. הריבית המיוחדת
תשולם בנוסף לריבית האמורה בסעיף 28.
"ביטוחים אישיים" מוגדרים בחוק כ: ביטוח חיים, ביטוח
תאונות אישיות, ביטוח מפני מחלות ואשפוז, ביטוח לפי דרישות פקודת ביטוח רכב מנועי
[נוסח חדש], התש"ל-1970, ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות ותכולתן, ולמעט ביטוח
אחריות.
לסיכום האמור
מן הראוי והרצוי הוא שחברות הביטוח ישיבו לחשבונות הבנק של
המבוטחים או ליורשיהם שרכושם נפגע את ההפרמיות
ששילמו בעבור הסיכון שהפך לבלתי אפשרי, כפי שמחייב אותם החוק ויחסכו לעצמם את
תשלומי ההצמדה והריבית על דמי הביטוח שהם מחויבים לשלם אותם על פי החוק.
22/10/2023
